באר הגולה, באר ג ד

1והנה דברי חכמים הם לפי הדקדוק, והם דברים נגלים שהעמיקו מאוד לדקדק ולירד עד עומק הכתוב, ודבר זה נקרא 'מדרש חכמים' , הם הדברים היוצאים מן עומק הכתוב , אבל פשוטו קיים עומד . שכן אמרו בפרק ב' דיבמות (כד.) אין מקרא יוצא מידי פשוטו. הרי שהם גילו לנו שאין לעקור הפשט כלל, אבל הוא נשאר, והדרש שדרשו בו הוא עומק הכתוב . למה הדבר דומה; לאילן אשר שרשו עומד בארץ, מוציא ענפים, ומוציא עוד פירות ועלין, והכל יוצא משורש אחד . וכן הפשט הוא שורש הכתוב, ומתפשט אחר כך לכמה דברים, שמסתעפים ומשתרגים ממנו כמה ענפים לכל צד. וכך אמרו בפ"ק דסנהדרין מקרא אחד מתחלק לכמה טעמים . ולפיכך אין קשיא כאשר תמצא כתוב אחד דרשו אותו לכמה פנים, כי אף הדברים הטבעים, דבר אחד, מתפשט ממנו כמה דברים, כמו שאמרנו כי מן העיקר האחד מתפשטים ומתחלקים דברים הרבה , ומכל שכן בדברי אלקים חיים, שאין ספק כי הדבור הקדוש הוא מתחלק לכמה פנים ולכמה דברים . כי הדבור הקדוש הוא מן השם יתברך לפי השכל, ואין הדבור של השם יתברך שרוצה וחפץ בו מבלי טעם ושכל . שאילו היה כך הדבר, שהוא מצד שהוא רוצה וחפץ , אין מתחייב מזה דבר אחר*, שהרי ענין זה דרך רצון וחפץ בלבד . אבל דבור של הקב"ה, שהוא התורה, אינו כך, רק מצות התורה הם מתחייבים לפי החכמה . ומהדברים המתחייבים* לפי החכמה נמשכים עוד דברים, ומתחייבים מהם* עוד דבר חכמה, ודבר זה ידוע לכל משכיל . לכך התורה אשר דבריה מושכלים, נמשכים ומתחייבים מזה דברים הרבה מושכלים. וזה ענין התורה התמימה, אשר כתוב אחד מתחלק ומתפשט לכמה טעמים ; יש רחוק מפשוטו, ויש קרוב לפשוטו*. דומה לאילן אשר שרשו ועיקרו בארץ, נמשכים מעיקר שלו דברים, יש רחוק מן העיקר, ויש קרוב*, מכל מקום כלם הם נמשכים מן השורש. וכן הוא בתורה; השורש הוא אחד, הוא פשט הכתוב, ומן הפשט מתחייב דברים הרבה לכל צד, והם הדרשות. והאדם הוא חושב כי הדרש הוא מחולק בפני עצמו, ואינו יוצא מן פשט הכתוב. ואין הדבר הוא כך כלל, כי היורד לעומק דברי חכמים ימצא דבריהם נמשכים מן הפשט, ומתחייבים ממנו. יש קרובים, ויש רחוקים, אבל השורש אחד. ודבר זה ברור מאוד, ואין להאריך עוד .

2ועוד יש לך לדעת ולהבין, כי כל מה שדרשו חכמים מן הכתוב, לא היה עיקר שלמדו זה מן הכתוב, רק כי בלא זה הדבר הוא כך לפי דעת ושכל חכמים, והדבר הוא אמת בעצמו . וכאשר הדבר הוא אמת בעצמו*, רק שאי אפשר שלא יהיה נרמז הדבר הזה בכתוב, כי התורה היא תמימה ויש בה הכל , ולפיכך אי אפשר שלא יהיה הדבר נרמז במדרש , אף שהוא רחוק מאוד, סוף סוף נמצא בתורה הכל, כמו שראוי לתורה .

3ובזה הוסרה גם כן התלונה הזאת . כי בודאי אי אפשר לפרש הכל, כי לא יספיק בזה לדבר שהוא עיקר התלמוד . אבל יספיק דבר זה שיהיה ראיה על שאר דברי חכמים, שכולם אין דבר חסרון בהם , למי שמעמיק ומעיין בהם .