באר הגולה, באר ה ח

1פרק אלו מגלחין (מו"ק יח.), אמר אביטל* משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה, הוא אמה, וזקנו אמה, ופרמשתקו אמה וזרת, לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד) "ושפל אנשים יקים עליה*", עד כאן. ודבר זה צחוק והתול בעיניהם, שיהיה אדם אחד בענין זה . אמנם למי שידע דברי חכמים, אין זה קשיא כלל, כי כל מה שאמרו, לא אמרו רק על הצורה העצמית שלו הפרטית . כאשר כל האדם יש בו שני דברים; האחד, הצורה הטבעית, הכוללת המין כולו, כמו זה שתאמר שכל אדם הוא בעל ידים ורגלים וכיוצא בזה, ולא תמצא שאין בו דבר זה מצד הצורה הטבעית המינית . אמנם יש לכל אדם צורה פרטית גם כן , במה שהוא אדם פרטי זה, כי אין אדם אחד כמו אחר . ולפיכך אמרו 'פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וכו". כי מצד הצורה הפרטית שהוא מיוחד בה, ראוי שיהיה בצורה זאת . ואם שיש לה מבטל מצד הצורה המינית הכוללת, שהוא מבטל הפרטי. ולפעמים יש בהפך, שאמרו כי פלוני זה כך וכך גדול, ונתנו לו שעור גדול . וזה גם כן מצד הצורה הפרטית שלו . ואם שיש מבטל לזה מצד הצורה הכוללת, שכל אדם נברא בטבע, והטבע מחייב שאי אפשר להיות שעור אדם כל כך קטון, ואי אפשר שיהיה כל כך גדול . ואם תאמר, אם כן מה זה שאמרו 'הוא אמה, ופרמשתקו אמה וזרת', אחר שאי אפשר שיהיה לו דבר זה מצד הצורה הכוללת . אין קשיא, שבאו לבאר צורתו הפרטית, וכאשר מצד הצורה הפרטית במה שהוא מיוחד היה כל כך קטון, אף על גב שלא נמצא דבר זה, מכל מקום מה שאפשר להתחסר היה מתחסר, כי צורתו הפרטית היה גוזר הקטנות מה שאפשר. וכן כאשר הדבר הפך זה, שיש בו גודל השעור מצד צורתו הפרטית, אף על גב שאי אפשר שיהיה גדול כל כך מצד צורתו הכללית, היה בו מה שאפשר להוסיף מצד צורתו הפרטית .

2וקרה לשואלים אלו, כאשר קרה לאחד מן החוזים בכוכבי השמים, שמצא על פי חכמה זאת, כי אחד מן היהודים שמזלו מורה מלכות גדול מאוד מאוד. והיה עומד ומצפה לאותה שעה. וכאשר ראה שלא היה אמת, גזר שהחוזים בכוכבים חכמתם* שוא ושקר, שהרי מצאתי לזה האיש כוכב מורה מלכות, ולא היה זה . ואחד מן החוזים השיב לו, טעות הוא בשתים; האחד, שמלכות ישראל אינו תולה במזל, רק ברצון הקב"ה כשירצה . והשנית, כי אולי ראית המזל שיש לאותו פלוני מצד עצמו, וכאשר תכיר המזל מצד הכלל תמצא כי מצד הכלל אין מלכות לישראל , שהכלל מנצח הפרט . ולפיכך לא יהיה לו מלכות, רק שיהיה אדם חשוב מה שאפשר ליהודים . וכך יש בזה, שמפני שאמרו שהיה פרעה כל כך קטון , אומרים בני אדם שהוא טעות. ואין כאן טעות בעצמו , כי זהו מצד הפרטי שבו, אך יש מבטל מצד הכללי, שהוא הטבע הכללית. רק מה שאפשר להיות קטון מצד הפרטי, נמצא בו .

3ומה שאמרו הוא אמה וכו' . שאם היה הוא אמה, וזקנו אין כל כך גדול, אין זה שפל אנשים , אדרבה, דומה לגבור , ולא נקרא זה "שפל אנשים". אבל עתה שהיה זקנו אמה, וכן פרמשתקו אמה וזרת, נמצא כי גופו קטון יותר מדאי, ודבר זה נקרא "שפל אנשים" ממה שראוי שיהיה. אמנם מה שאמר 'ופרמשתקו אמה וזרת', שהוא יותר גדול מן הגוף, רוצה לומר כי היה הגנאי שלו יותר מצורתו העצמית שלו . וכל זה מה שהיה יוצא צורתו מסדר העולם , עד שהיה נמשך אחר צורתו הגנאי, מה שאין ראוי להיות .

4וזה להודיע , כי ישראל שהיו נגאלים, וקנו המעלה העליונה על הכל , לא* היו ישראל ראוים אל המעלה העליונה רק מתוך השפלות היותר גדול . וזהו ממדת השם יתברך שהוא מרומם ומנשא את האדם מתוך השפלות היותר גדול . כי ישראל היו משועבדים בתכלית השעבוד , והיה מושל עליהם בגופם ובממונם , והוא היה אדם אשר היה בתכלית השפלות, והיה מושל בישראל. ולכך אמר הכתוב (דניאל ד, יד) "ושפל אנשים יקים עלה", ודבר זה היה סבה לגאולה ולהיות מנשא ישראל על כל .

5גם בשביל סבה זאת , שאם היה פרעה אדם מסדר העולם ובהנהגתו, לא היה מתנגד אל השם יתברך לסרב על דברו, אחר כל האותות והמופתים אשר עשה השם יתברך . כי סדר העולם היה מכריע אותו לזה שלא יצא כל כך מסדר העולם. כי אף שנמצא רשע שהוא אינו שומע לדברי השם יתברך, אבל לא כל כך, אחר שעשה השם יתברך האותות והמופתים, ועם כל זה לא שמע. רק היה יוצא בעצמו מסדר העולם, ולא היה בכלל סדר הבריאה, והיה "שפל אנשים" כמו שאמר (דניאל ד, יד), ואינו נכלל עם הנבראים כלל . וגם זה היה סבה שהיה מסרב נגד השם יתברך , כי כל שפל אנשים רוצה להראות תקפו ומעלתו , ולכך היה חולק על השם יתברך שלא לשלוח את ישראל . ואם היה ענינו בסדר העולם, לא היה עושה זה. כי האדם שהוא בעל טבע , והוא בסדר העולם, איך יהיה חולק על יוצרו . אבל היה נראה בעצמו שלא היה אדם* טבעי כסדר העולם, לכך היה יוצא מסדר העולם לחלוק על הקב"ה, ולא רצה לשמוע אל מה שנאמר לו מפי ה'. ולפיכך אמר שם גם כן (מו"ק יח.) 'פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה'. כי אמגושי הוא מכשף , והמכשפים הם מכחישים פמליא של מעלה (סנהדרין סז:), כי הם מתנגדים אל גזירת השם יתברך . ודבר זה היה בפרעה , ומצד הזה לא היה רוצה לשמוע אל גזירת המקום . ואין כאן מקום זה להאריך , שאין הכוונה פה רק לפרש מקום התמיה שיש בדבריהם .