באר הגולה, באר ו י

1והיה ראוי לסיים דברינו , לולי* כי הגיע לידינו ספר אחד שחבר אחד מבני עמנו , והובא הספר לפני, ואמרו ראה כי זה חדושי דברים. וכאשר ראיתי, שמחתי לקראתו כשמחת חתן לקראת כלה . ובקראי בו, נקרע לבבי, ונשפך רוחי בקרבי, ואמרתי אוי לעיני שכך ראו, ואוי לאזני שכך שומעים דברים כאלו , ארור יהיה היום אשר בו נגלו ונראים דברים אלו. איש אשר לא ידע להבין דברי חכמים, אף דבר אחד מדבריהם הקטנים, וכל שכן הגדולים , וכל שכן דבריהם העמוקים. איך לא ירא לדבר בחכמים, וידבר עליהם כאילו הם אנשים בדורו, חביריו, דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה. ועתה "זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור" (ר' דברים לב, ז), דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו (סנהדרין לח:) , הנהיה כמו זה. כאשר תתבונן בהם, תמצא כי האמוראים לא היו חולקים על הראשונים, הם התנאים . ואשר אחר כת האמוראים, לא היו חולקים על האמוראים . כי ידעו ערכם בעצמם, שאין ערך לאחרונים עם הראשונים , שהיו קרובים אל הנביאים . ועתה בדור הזה, הפחות והסכל מכל חכמה , יעמוד אחד וישלח לשונו בקדושים, אשר היו לפנינו יותר מאלף שנה , ויאמר ראה דרכי וחכם. ובקצת מקומות הביא עזרו וסעדו מספרים כשדיים ומסופרי האומות* , ויתן דברי חכמים הקדושים הנאמנים כאילו היו דברי פלסתר ודברי רוח. ויותר מזה, כי נתנו דבריו בדפוס לפרסם דברים כאלו , אשר הם ראוים להשרף, כמו ספרי מינים וספרי קוסמים , והם יותר גרועים מהם , ונתנו בדפוס כאילו היו מספרי קודש. ולכן לא עליו תלונתנו, כי ימצא לפעמים איש טינא בלבו , כי הורגל היה בספרי אומות*, כאשר יעיד עליו ספרו. אך על זה תלונתנו, כי לא נמצא איש מוחה להנתן דברים כמו אלו בדפוס , ויהיה דבר זה סבה חס ושלום להרים יד בתורה, ודבר זה ידוע . ולכך ראוי כל איש אשר יראת אלקים בקרבו, ראוי להתאונן על כבוד התורה וכבוד חכמים, ולשפוך נפשו ורוחו על זה . וכדי שלא יאמרו כי יש בדבריו ממש, כי לב בני אדם הבלתי מבינים מלא הוללות , כי הרחוקים מן החכמים אוהבים דברים כאלו, כי רחקו מהם דברי חכמים . ולכך אשים דעתי על דבריו. ואם כי דבר זה אין ראוי, כי אין קץ לדברי רוח , מכל מקום כיון שנדפסו דבריו בספר, ראוי להשיב טעותו . ולא אביט אל דבריו במה שהכניס עצמו מליץ ומפרש ומתרץ דברי האומות* והעתקתם, אשר היא נגד תורת האמת, התורה שהיא מסורה לנו . והביא הוא עצמו בשם חכמיהם, שהם נותנים לנו מקום אל קבלתנו, כי תורתנו והעתקתנו אמת, ומה שנמצא בידם העתקת ע"ב זקנים שהעתיקו התורה יונית, מזויפת, ושקר נחלו אבותם . והוא נעשה סניגור לתרץ העתקה שלהם, אשר לא יאות, כי "מה לתבן את הבר" (ירמיה כג, כח) . והנה אם באנו להשיב על דברים כאלו, היה עלינו למשא . אך במקום אשר דרש בהגדות של דופי , ולקלקל בדבריהם, וגלה פנים בהם שלא באמת, ונתן אותם כבלתי יודעים שום חכמה, וכאילו חס ושלום הם נבערים מדעת , ואחר כך היה מתנצל בעדם לומר שאין עליהם* אשמה אם לא ידעו שום חכמה, כי לא דברו בהם מפי הנבואה, ואמרו דעתם כפי הנראה להם .

2והנה בפרק י"א מאמרי בינה, הביא ברייתא דמסכת תמיד (לב.) איזה רחוק יותר ממזרח למערב, או מארץ עד השמים וכו' . וכאשר הוקשה לו הקושיא שנתבארה למעלה , תירץ אותה, כי היות הארץ כדורית ומונחת באמצע מכל, כמרכז בתוך העגולה, אינו מקובל אל רבותינו, ולא ראינו בדרוש הזה גברא אגברא, עד כאן . הרי שבא לתרץ דברי חכמים בפגם נוסף על הראשון, כי הביא עדות שאין חדוש אם מאמינים דברים רחוקים, שגם הם לא יאמינו כדרות הארץ, רק שטחית* הארץ, כדי להרבות בקלקולים . עד שהתירוץ שלו כי כל דעת רז"ל רחוק מן האמת. ואתה כבר התבאר לך למעלה אמיתת דברי חכמים בפירוש שאין ספק בו . ולא עמד האיש הזה בסוד קדושים, ולא ידע מזה מאומה, כי בררנו לך האמת הברור שאין ספק בו בפירוש המאמר.