באר הגולה, באר ו יא

1והביא הוא ראיה שרז"ל דעתם שהארץ שטחית, בפרק ב' דבתרא (ב"ב כה.), תניא רבי אליעזר אומר, העולם דומה לאכסדרא , ורוח צפונית אינה מסוככת , וכשהחמה מגיע לקרן מערבית צפונית , נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע. ורבי יהושע אומר, [עולם] לקובה היא דומה , ורוח צפונית מסוככת, וכשהחמה מגיע לקרן מערבית צפונית, מקפת אחורי הכפה, שנאמר (קהלת א, ו) "הולך אל דרום וסובב אל צפון", הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון לעולם בלילה. "סובב סובב הולך הרוח" (שם), אל פני מזרח ופני מערב, שפעמים מסבבתן , ופעמים מהלכתן . ופירש רש"י ז"ל, וזה לשונו; 'דומה לאכסדרא' - שאין לה דופן רביעית. 'ואינה מסוככת' - במחיצה. 'למעלה מן הרקיע' - מהלכת רוחו של צפון בגובה של רקיע. 'לקובה' - לאוהל שכולו מוקף. 'לקרן מערבית צפונית' - בלילה, שהחמה מהלכת רוח צפונית לעולם בלילה, ומן המערב הוא פונה (-לדרום-) [לצפון, שכך הילוכה; מן המזרח לדרום], ומדרום למערב, וממערב לצפון. 'וחוזר אחורי הכפה' - [דרך חלון]. 'והולך אל דרום' - היקף היום קורא הולך, שהוא בתוך החלל. והיקף הלילה קרוי סובב, שהוא מקיף מבחוץ. וביום לעולם מהלכת בדרום, אפילו ביום קצר אינו מהלך פחות מרוח דרומית. 'וסובב [אל צפון] בלילה' - אף בלילה [קצרה] של תמוז, אינו סובב בפחות מרוח צפונית וכו'.

2וכתב הוא , וזה לשונו (פי"א מאמרי בינה); הרי לכל מבין הלכה זו על מכונה, שעם היותם חולקים בסבוב רוח צפונית , שניהם מודים איך היקף השמש אינו סביב הארץ מעליה לתחתיה כסביב גלגל אבן (-כמו-) המשחזת דרך משל , ושחושך הלילה היא מהִמצאה אז תחת האופק. אבל היא למעלה משטח הארץ , מקיף מצד לצד כאבן הרחיים. וחושך הלילה היא מהיותה אז אחורי כפת השמים . אשר כל זה מהיות הארץ שטחית, והשמים חופפים בלבד, כמו האכסדרא, או האוהל החופף על רצפת הבית , עד כאן.

3הרבה האיש הזה פירוש, כדי לפרש ולבאר איך היה דעת חכמים זרים ורחוקים . והאיש הזה אף דברים הקלים לא הבין, ואיך יהיה בא לסוד קדושי עליון. וכל אדם חכם ונבון החרד לדבר השם יתברך, יקרע לבבו על כל מלה ומלה בדבריו החטאים. ומובטח אני בשארית ישראל הנאמנים עם ה' ועם תורתו, כי לא ישאירו לספר הזה שם ושארית בישראל, רק ידונו אותו כמשפטו. כי המבזה את החכמים אמרו בפרק חלק שהוא בכלל האומר אין תורה מן השמים, או בכלל אפיקורס . ולא על האיש הזה יש להתרעם כמו שאמרנו (בד"ה בהיה ראוי), כי כמה אנשים ההוללות בלבבם, ורוח עועים* בקרבם . אך שנתנו דברים אלו בדפוס, על כל זה דוה נפשי. ולכך ראוי להשיב על דברי האיש, ולא נחוש לבטול הזמן, למען ידעו כל עמי הארץ, ולא יהיה חס ושלום עוד כמוהו.

4כי כבר אמרנו לך עניין חכמים, שלא השגיחו כלל בענין הגשמי, רק על עניין המהות . ואמרנו לך גם כן , כי מי שסובר כי שם 'הרקיע' הנאמר כאן הוא הגלגל, לא הבין דברי חכמים, ולא ידע מאומה. כי הרקיע הזה הוא מבדיל בין העליונים ובין התחתונים . כי אין ספק, כי יש גבול בין העליונים לתחתונים, שנבדלים העליונים מן התחתונים, והרקיע הזה מבדיל בין עליונים לתחתונים . ולדברי הכל החמה מהלכת ומסבבת למטה מתחת לארץ . ומחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע, כי לדעת רבי אליעזר, אין רקיע, שהוא המבדיל בין עליונים ותחתונים, בצד צפון, לטעם שנבאר. ואין הרקיע הזה הוא הגלגל, רק שהרקיע הוא המבדיל בין עליונים ותחתונים . ולפי דברי הכל החמה הולכת למעלה מן הרקיע, כלומר שיש הבדל, הוא הרקיע, בין החמה ובין הארץ. וזה שאמר שהולכת 'למעלה מן הרקיע', כמו שהתבאר למעלה שכך דעת חכמי ישראל . ולפיכך לפי דברי הכל בלילה החמה למעלה מן הרקיע. ומפני כי לרבי אליעזר אין רקיע בצד צפון, והחמה מהלכת בצד צפון, אי אפשר לומר שמהלכת אחורי הכפה, שאין רקיע בצד צפון, ולכך אמר כשהיא מגיע* לקרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע, והרקיע מפסיק בין החמה ובין הארץ . [ו]לרבי יהושע גם הרקיע בצפון, ואין צריך לומר שהחמה נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע, רק שהולכת אחורי הרקיע. ובודאי היא סובבת כאבן המשחזת* מן הארץ לתחתיה , מכל מקום על כל פנים סובבת ברוח צפונית . ולרבי אליעזר אין רקיע בצד צפון, ומפני כי החמה הולכת בצד צפון, לכך אמר שהיא נכפפת למעלה, כלומר שאין נחשב הליכתה בצד צפון, כיון שאין רקיע בצד צפון , רק נחשב כי החמה היא נכפפת למעלה מן הרקיע. כי אף שהחמה הולכת למטה מן הארץ, נחשב העיגול שהחמה סובב בו למעלה. וצד* צפון, כיון שאין רקיע בצד צפון, נחשב שהחמה סובב למעלה . וצד צפון נחשב למטה מן העיגול שהחמה סובב בו, עד למטה מן הארץ, עד הנקודה התחתונה למטה מן הארץ, זה נחשב צד צפון . כי העיגול שסובב בו החמה למטה מן הארץ, אין העיגול הזה למטה מן הארץ לגמרי, שהיא הנקודה התחתונה, זה אינו . אבל צד צפון נחשב למטה מן העיגול שהחמה סובב בו עד למטה מן הארץ לגמרי . והנה מה שאמרו שהחמה נכפפת ועולה למעלה מן הרקיע, אין הכונה רק שהעיגול שהחמה סובב למטה מן הארץ, אין זה נחשב שהולכת בצד צפון , רק צד צפון נחשב למטה מן העיגול עד הנקודה התחתונה, והעיגול שסובב בו החמה נחשב למעלה מצד צפון . וזה שאמר שהחמה נחשב שהיא הולכת למעלה מן הרקיע, כלומר הרקיע נחשב שהוא למעלה, ושם הולכת. ומה שאמרו שהולכת אחורי הכפה, אין זה נאמר כלל על הגלגל, כי אין דבר שייך לזה, רק נאמר על הרקיע, שהוא מבדיל בין המעלה והמטה. ועוד יתבאר בסמוך טעות זה.

5ומה שסבר רבי אליעזר כי הרקיע דומה לאכסדרא שפרוץ בדופן רביעי, וזה כי לחסרון העלול אי אפשר שיהיה העולם שלם לגמרי מבלי חסרון כלל, אבל העולם חסר נברא, כי אי* אפשר שיהיה העולם שלם לגמרי, כי העלול אינו בשלימות . לכך אף הרקיע שהוא התחלת העולם , אשר הוא המבדיל בין עליונים לתחתונים, הוא חסר. וזה דעת רבי אליעזר, שצד צפון, שהוא מתיחס לשמאל , והשמאל הוא פחות וחסר מן הימין . וזהו חסרון העלול, שכל עלול אינו שלם לגמרי . ולפיכך סבר כי הרקיע אינו בשלימות, וזאת היא הפרצה. ולפיכך אמרו במדרש (פרקי דר"א פ"ג) רוח צפונית שלג וברד, וממנו גשמים יוצאים, ושם מדור המזיקים, שנאמר (ירמיה א, יד) "מצפון תפתח הרעה". הרי בארו כי אי אפשר שיהיה העולם בשלימות מפני חסרון העלול, ולכך יש פרצה בצד צפון, רוצה לומר שאין שם שלימות העולם. וזה שאמר שעולם דומה לאכסדרה, שאינו שלם רק בג' רוחות, וברוח אחד אינו שלם, ולפיכך שם מדור המזיקים, שהם בריות חסרות. וכמו שרמזו חכמים עליהם (ב"ר ז, ה) שקדש עליהם היום, ולא נגמרו, למי שיודע בסודי התורה . וכבר אמרנו לך הטעם למה דוקא רוח צפונית, מפני כי השמאל הוא חסר מן הימין, וצד דרום נקרא ימין . אבל מערב שנקרא אחור , אף על גב שאינו במדריגת הפנים שהוא מזרח , מכל מקום אין חסרון בו. אבל צד שמאל חסר, כמו שידוע שהיא חסרה , ודבר זה ידוע . ודעת רבי יהושע שרוח צפונית אינו חסר, אף כי יש חסרון בעולם שהוא העלול, אין צריך לומר כי הוא חסר בענין זה עד שנחשב שצד צפון מן הרקיע פרוץ לגמרי, רק החסרון הוא מצד אחר , ואין בהתחלת העולם, שהוא הרקיע, חסרון .

6ועוד אמרו בפרקי ר"א (פ"ג), כי רוח צפון בראו ולא גמרו, אמר מי שהוא אלוה, יבא ויגמור אותו, עד כאן. והדברים האלו נראים רחוקים וזרים, והם דברי חכמה עליונה. וביאור ענין זה, כי מה שלא גמרו - לחסרון העלול, וזה מורה על שהוא יתברך יחיד בעולם, ולפיכך אי אפשר שיהיה פעולתו - שהוא העלול אשר יבא ממנו - שלם בשלימות הגמור . כי אם היה דבר זה, שהיה שלם בלי חסרון, צריך שיהיו כאן שני אלקות, וכל אחד בא ממנו חציו, והיה פעולת כל אחד חסר, וכך ראוי ומחייב שיהיה העלול חסר. רק אם נאמר שנברא העולם מן שני עילות, וכל אחד פעולתו חסרה, כמשפט העלול שהוא חסר, ויושלם על ידי עילה אחרת, שהוא גם כן אלוה . ולפיכך אמר כי ברא רוח צפונית ולא גמרו, ואמר כי מי שהוא אלוה יבא ויגמור אותו. כלומר, כי בודאי אי אפשר שלא יהיה העולם נברא חסר, מצד כי העלול הוא חסר, ואם הוא שלם, אי אפשר רק שהוא משני אלקות, אשר כל אחד משלים פעולת השני, עד שהוא שלם. וכאשר העלול חסר ולא יושלם, מורה שהפועל הוא אחד. ודבר זה שנברא העולם חסר, מוכיח ומחייב שהוא יתברך אחד ואין זולתו, במה שהעולם - שהוא העלול - חסר ולא יושלם, אם כן אין עוד עילה להשלים העולם שהוא העלול. וזה אמרם שהקב"ה ברא העולם שלם מג' רוחות, ופרוץ מצד רביעית, וכל מי שהוא אלוה יגמור אותו. כי לחסרון העלול, שהוא חסר, יש חסרון בעולם. ואם יש בעולם עוד אלוה, למה לא נשלם חסרון העלול . והנה כל דבריהם חכמה והשכל . ואין אלו דברים רק כמו טפה מן הים . ואיש הסכל חושב על דברי חכמים שהם אומרים כי העולם פרוץ ברוח אחת, פרצה בגלגל . ואין זה רק לסכלות החושב, והוא יתן דופי שלו וסכלותו בחכמים .