באר הגולה, באר ו יב

1עוד הביא לתת דופי בדברי חכמים, כאילו הם מאמינים כל זרות . בפרקי ר"א (ספ"ה); השמש רוכב במרכבה, ועולה מעוטר כחתן וכו' . וכן במדבר* רבה (במדב"ר יב, ד) אמרו; "מרכבו ארגמן" (שיה"ש ג, י), זה השמש שהוא נתון למעלה, ורוכב במרכבה, ומאיר לעולם, דתניא "והוא כחתן וכו'" . והאיש הזה בא לתרץ כי המרכבה הזאת הם ד' תקופות השנה, ורצה לחבר דברי חכמים אל דברי האומות* . שקלה טיבותיה ושדיא אחזרא , כי לא נאה ולא יאה לאיש כמוהו לפרש דברי חכמים, כי אין לו עסק בנסתרות . כי איך הדבר זה יסבול כי רוכב במרכבה הם ד' תקופות, כי מה רצו להעלים בדבר זה לדבר ברמז, כי מי לא ידע כי יש לשמש ד' תקופות . אבל הפירוש הוא, כי דבר זה ידוע כי הרוכב על הדבר הוא נבדל ממה שהוא רוכב עליו. וכבר האריך בזה הרמב"ם ז"ל בחבור מורה נבוכים בפירוש המרכבה (ח"א פ"ע) , והוא דבר ידוע ופשוט הוא מאוד . וכבר אמרנו למעלה פעמים הרבה כי החמה היא נבדלת מן כל הנמצאים התחתונים שהיא מושלת בעולם , ולפיכך היא רוכבת עליהם . וזהו עצמו מה שאמר השמש שהוא נתון למעלה , ורוכב במרכבה, יורה שהיא נתונה על כל התחתונים, ונבדלת מהם. ודבר זה הוא מהות השמש, שהיא נבדלת מן הנמצאים התחתונים, כמו שהארכנו בזה למעלה .

2עוד מביא ראיה (אמרי בינה פי"א) ממה שאמרו (תענית י.) כי כל העולם ככסוי קדירה לגיהנם, ובשביל כך מוכח שהחכמים ז"ל יאמינו שהארץ היא שטוחה*, שהרי כסוי הקדירה שטוח . וכי יש סכלות כמו זה, כי לא אמרו חכמים כי כל העולם כמו כסוי קדירה , רק כי באו להגיד כי הגיהנם עודף על העולם מכל צדדין, הן מצד ד' צדדין, הן מצד המטה, כמו שעודף הקדירה על כסוי הקדירה , חוץ מן עליונו שאין הקדירה עודף עליו . וכך הגיהנם הוא עודף מכל רוח, חוץ מן עליונו, שאין הגיהנם מתעלה למעלה, שנקרא "שאול", ולא שייך בו עליון . ובשביל כך מדמה העולם ככסוי קדירה לגיהנם , ודבר זה מבואר. ובזה בארו עניין הגיהנם, והם סתרי החכמה, אך אין כאן מקומן של אלו דברים.

3עוד לקח בידו אבני חפץ ואבני נזר, והשליך אותם מידו כאילו הם צרורות, כי הבין כל הדברים בלא חכמה ודעת . וזה כי מה שתרגם יונתן בן עוזיאל (בראשית א, ז) "ויעש אלקים את הרקיע [ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן]"; 'ועביד סומכיה דרקיע תלתא אצבעתא ביני סטרא שמיא למי אוקינוס, ואפריש בין מיא דלרע לרקיע ובין מיא דמלעילא לרקיע' . ומפני שהבין הרקיע הזה שהוא הגלגל , היה נפלא על המאמר הזה . ובדעתו השיב הוא אחור דברי יונתן בן עוזיאל , אשר בחכמתו כל עוף הפורח עליו נשרף (סוכה כח.) . ובאמת אין ראוי להשיב על דבריו, ועליו נאמר כדאמרי אינשי; כי אחד מן בני אדם ירבה לשאול יותר ממה שמאה חכמים גדולים יכולים להשיב . ומכל מקום נשיב על דבריו, אחר שגלה פניו, ודרש בהגדה של דופי . וזה כי כבר אמרנו , כי אין הרקיע הוא הגלגל, רק התחלת עולם התחתונים, והוא מבדיל בין התחתונים לעליונים. והרי כל דבר שהוא מבדיל בין דבר לדבר, והוא באמצע, יש לו שלשה חלקים; יש לו בחינה מה אל מה שלמעלה, ויש בחינה במה אל מה של מטה , ויש לו בחינה מיוחדת מה שאינו שייך לא למעלה ולא למטה . ולכך תרגם יונתן בן עוזיאל על* הרקיע שהוא כמו ג' אצבעות. שירצה בזה כי הרקיע הזה מבדיל, מתיחס אל אשר הוא למעלה מן הרקיע, ומתיחס גם כן אל אשר הוא למטה מן הרקיע, ויש בו דבר מיוחד לעצמו, כמשפט המבדיל, כמו שהתבאר . ולא באנו לבאר לך עיקר סוד מים עליונים ומים תחתונים והרקיע שהוא מבדיל ביניהם, כי אין זה מקומו, רק מה שאמר כי הרקיע זה הוא ג' אצבעות, הוא ענין חכמה במעשה בראשית . והרי גמרא היא בפרק אין דורשין (חגיגה טו.) צופה הייתי בין מים עליונים ולתחתונים, ואין בין מים עליונים לתחתונים רק ג' אצבעות. והרי הכתוב אומר (בראשית א, ו) "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים" . ולא היה ראוי לדבר בזה כלל, רק להראות לכל איך לעג על דברים שהם דברים גדולים מאוד מאוד.