עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבאר הגולה

באר הגולה, באר ו טז

באר הגולה · Be'er HaGolah, Well 6 16

Open in the reader →

1עוד עבר עליו רוח עועים בפרק יז (באמרי בינה), וזה לשונו; מן המאמרים שתתבונן, היותם לא מקבלה קדומה, ולא שהם מוכרחים מן הכתוב וכו' , עד בפרק בן סורר ומורה (סנהדרין סט:); דורות הראשונים היו מולידים בני ח' שנים . הלא היה כוונתם לומר שכח הראשונים היה רב, וטבעם חזק מטבעינו. והרי זה המעשה לסתור, וקשת רמיה נהפכת, כי מספורי התורה כבר התבאר שהממהר להוליד, ממהר למות, וכן האריך שם . הן הן דבריו, אשר בכלם כאשר תהפוך בהם, הם ראש ולענה, גם קוצים וצנינים לדת תורת משה ולדברי חכמים. והוא ירצה להאכיל לאחרים את הראש ולענה על ידי מתיקת הלשון, והקוצים והצנינים עם* תערובות דברים, עד כי יבאו ביד הקורא ונקבה בכפו (ישעיה לו, ו), ובאו בקרבו לצבות בטן ולנפיל ירך (במדבר ה, כב), עד לא יוכל קום (איכה א, יד). וכל אשר לא ירצה האדם הזה להאמין שהיו הדורות הראשונים מולידים בני ח', מה שאמר כי בתורה מצאנו אשר היו חייהם ארוכים, לא היו מתחילין להוליד עד זמן רב . והלא התשובה על דבר* זה, כי כאשר נברא העולם, והיה אדם הראשון יציר כפו של השם יתברך , בודאי ראוי שיהיה חייו* ארוכים ביותר . וכן כל הדורות הקרובים אליו, עד המבול . וכפי חייהם שהיו ארוכים, כך היה תולדותם . כי התולדות בשביל להעמיד העולם, וכדכתיב (קהלת א, ד) "דור הולך ודור בא" . ולכך לא היו מעמידים תולדות בילדותם, כי עדיין אין צריך לקיום העולם, והיו מעמידים תולדות כפי ערך חייהם , עד המבול . ולא היה סדר וקצב כלל לדבר הזה, דהיינו לאריכות ימיהם . כי אחר המבול לא היו שייכים הדורות אל אדם הראשון, שהוא יציר כפו, ולכך לא היה כאן קצב כלל . וכן לא היה קצב לתולדות , לפעמים ממהרים, ולפעמים לא היו ממהרים . עד שהיה קצב האדם שבעים שנה , ואז היה גם כן קצב לתולדות, דהיינו מי"ב שנה , כי אז היה הכל נוהג בשעור ובסדר כאשר נתן השם יתברך.

2ומה שהקשה רבינו ישעיה על הגמרא אהא דאמרינן (סנהדרין סט:) דבת שבע היתה מולידה בת שבע , ובצלאל בן ח', כתב וזה לשונו; קשיא לי, ממאי דאמרינן לקמן 'וכי עבד בצלאל את המשכן, בר תליסר הוה, דכתיב (שמות לו, ד) "איש איש ממלאכתו"' , אלמא אפילו בדורות הראשונים לא מקרי 'איש' בפחות מבן י"ג . ונראה לי, אף על גב דהולידו בני ח', לא מקרי 'איש' בפחות מי"ג, דמעשה* ניסים היה, ולא גמרי ממעשה ניסים. ומשום הכי אמר לא גמרינן מדורות הראשונים, דמהא דאשכחו דאולידו בני ח', מעשה נסים היה, עד כאן לשונו. והאיש הזה הבין דברי הרב רבי ישעיה ז"ל כי דרך נס היה לגמרי, ובשביל זה הביא ראיה שבדרך הטבע אין אדם מוליד בפחות מי"ב. ולא הבין את דברי הרב, כמו שדרכו שלא להבין דבר. כי איך אפשר לפרש דברי הרב כך, שהרי רבי ישעיה בא לפרש הגמרא, והרי אמרו (סנהדרין סט:) 'דורות הראשונים היו מולידים בני שמונה', שמוכח כי בדורות הראשונים תליא, ולא בנס. ואם בנס תולה, השם יתברך עושה ניסים גם לאחרונים כמו לראשונים . רק מה שאמר הרב 'ודרך נס היה', רוצה לומר שאין זה למנהג העולם אשר נשאר מקוים לנצח, כמו דורות אחרונים אשר טבע שלהם טבע העולם כסדר וכשעור . וגם בדורות הראשונים היה חדוש דבר שהוא יוצא מן הסדר, כי היה זה בשביל כח שלהם שהיה יוצא מסדר העולם אשר היה נוהג, ולפיכך נקרא זה 'נס' . ואין מביאין מזה ראיה לאחרונים, שהנהגתם בדרך העולם . ולפיכך בן י"ג שנים* נקרא 'איש', שאין איש בפחות מי"ג, וזהו להנהגת סדר העולם אשר נוהג תמיד, ו'איש' לא נקרא רק שיהיה איש לפי מה שהיה ראוי אל הסדר שנוהג תמיד . אבל לענין להוליד תולדות, היו מולידים דורות ראשונים קודם י"ג. ומכל מקום הוא חדוש אף בדורות ראשונים, שאם לא היה חדוש, היה נקרא גם כן 'איש' אף בפחות מי"ג. אלא שעל כל פנים הוא חדוש אף בדורות הראשונים, כיון שלא נקרא 'איש'. גם יש לפרש דברי הרבינו ישעיה ז"ל, שאמר כי היה מעשה ניסים, ולא גמרי ממעשה ניסים , כלומר כי הראשונים היו מתברכים מן השם יתברך ביותר, וזה נקרא 'מעשה ניסים' . מכל מקום דורות הראשונים היו מולידים בני ח' כדאמר בגמרא, ולא כמו שהבין זה האיש כי היה מעשה ניסים לגמרי . ובפרק יוצא דופן (נדה מה.), מעשה ביוסטני בתו של אסוירוס, שבאה לפני רבי, אמרה; אשה בת כמה מתעברה, אמר לה בת י"ב ויום אחד. אמרה ליה אני נשאתי בשש, וילדתי בשבע. הקשה שם, וקטנה מי מתעברה, ומשני (יחזקאל כג, כ) "בשר חמורים בשרם" . ורצו בזה , כי אף שנתן השם יתברך הסדר לעולם שאין תולדה קודם שהוא איש , היינו אותם שהם בכלל סדר בני אדם, אבל כמו אלו "אשר בשר חמורים בשרם", אין להם דבר זה בסדר גמור עד שאין יוצאים מזה . ואם כן כל שכן שאין צריך לומר שהיה זה דרך נס , כיון שמצאנו [כן] לכל הפחות באומות "אשר בשר חמורים בשרם" . ולכך תמצא דבר זה אף בישראל בדורות הראשונים, שלא היה טבעיהם כמו דורות האלו לגמרי, וכחם יותר להזריע זרע. ואף כי לא אקרי 'איש' בפחות מי"ג, מוליד בפחות, והוא* חדוש. ומפני כי זה האיש דבר דברים שהם כגחלי אש , הוצרכנו לבאר שלא יהיה נכוה האדם בגחלת האיש הזה, כי דבריהם הם ברורים לכל מבין, ודי בזה.