באר הגולה, באר ו ג

1בפרק מי שהיה טמא (פסחים צד:), תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים, גלגל קבוע, ומזלות חוזרים . וחכמי אומות אומרים, גלגל חוזר, ומזלות קבועים . אמר רבי, תשובה לדבריהם, לעולם לא מצינו עגלה בדרום, ועקרב בצפון . מתקיף לה רב אחא בר יעקב, דלמא כבוצינא דרחיא , אי נמי כצנורא דדשא , עד כאן. ומפני שהם מפרשים דברי חכמים 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים', שהמזל סובב ברקיע בלא גלגל . ואין ספק כי דבר זה אי אפשר שיקבל השכל, וכמו* שיתבאר בסמוך (ד"ה ועוד טענו), שדבר זה אי אפשר לומר בשום צד, שיהיה הכוכב חוזר בעצמו . וכל שכן שאם כן יהיו דבריהם סותרים, כי יקשה לאותן האנשים מהא דאיתא בפרק הספינה (ב"ב עד.) אצל תא ואחוי לך היכא דנשקי ארעא ורקיע , דאמר שם גלגלא דרקיע הוא דהדר . הרי כי הם עצמם אומרים שהגלגל חוזר, ולא הכוכב. ואני תמה, למה פרשו כך דברי חכמים , שכשם שמה שאמרו חכמי האומות 'גלגל חוזר ומזלות קבועים', אי אפשר לפרש שיהיה הכוכב בעל מנוחה לגמרי , אבל בודאי פירושו שאין התנועה מן הכוכב, רק התנועה מן הגלגל, והכוכב נח שקט בגלגל, והגלגל מסבב את הכוכב עמו. וכך מה שאמרו חכמי ישראל 'גלגל קבוע', אין הגלגל קבוע לגמרי, רק שהתנועה היא על ידי הכוכב, והגלגל סובב על ידי הכוכב . וההפרש שביניהם, כי לחכמי אומות, הכוכב בגלגל כמו מסמר בספינה, מתנועע עמו . ולדעת חכמי ישראל, הפך הדבר; שהגלגל דומה אל הקרון, שהקרון הולך על ידי תנועת הסוס המושך הקרון אחריו. כך יאמרו שהכוכב מתנועע, והגלגל נמשך אחריו .

2אמנם רבי השיב על זה , כי אם היה הדבר כך, שהגורם התנועה הוא הגלגל , הרי מצד שהגלגל הוא כדורי , וכל כדור אין לו התחלה, כי הוא שוה הצדדין, שהצד אחד אליו כמו השני , אם כן מה זה שהגלגל הוא מתנועע תמיד ממזרח אל המערב, ולא יתנועע מן* הדרום אל הצפון . ודבר זה לא ראינו, רק תמיד עגלה (-בדרום-) [בצפון], ועקרב (-בצפון-) [בדרום]. וכאשר נאמר שהגורם התנועה הוא הגלגל, הוא שוה בכל הצדדין. אם כן למה יותר בתנועה ממזרח למערב, יותר משאר צד, שהיה ראוי שיתנועע לכל צד, דבר שהוא שוה ואין לו התחלה כלל. ודבר זה לא יתחייב* אם נאמר שגורם התנועה הוא המזל, ולא הגלגל. שודאי כי כמו שכל כוכב הוא מיוחד בלבד, שכוכב זה פועל כך, וכוכב זה פועל כך , וכל אחד הוא מיוחד בדבר מיוחד , כך יש לך לומר שמיוחד הכוכב להיות נשאר זה בדרום, וזה בצפון. ולכך לא נמצא עגלה בדרום ועקרב בצפון. אבל אם גורם התנועה הוא הגלגל, שהגלגל הוא השוה, ואין לו התיחדות כלל , למה לא היתה התנועה לכל הצדדין, ולמה תהיה התנועה מיוחדת . ואם אתה אומר שדבר זה אי אפשר שתהיה התנועה מן המזרח אל המערב ואחר כך מן הדרום אל הצפון, שצריך שישוה תנועתו, אין זה תשובה כלל, כי נאמר למה נתיחד הגלגל בתנועה זאת מן המזרח אל המערב, ואינו מיוחד בתנועה מן הדרום אל הצפון. וקושיא זאת אינה מעטה, אבל הוא שאלה גדולה לאותם שהם אומרים כי גורם התנועה הוא* הגלגל, שהוא שוה, ואין לו התחלה מיוחדת.

3והשיב על זה רב אחא , שלא יתחייב בחיוב גמור - שהגלגל שהוא שוה הצדדין - שלא יהיה מיוחד בתנועה אחת מבין תנועה אחרת. שאף אם הכדור הוא פשוט , אין בו התחלה, מכל מקום במה שיש לכדור קוטר* אשר עליו הגלגל מתנועע , ואם כן נוכל לומר אף על גב שהגלגל בעצמו הוא שוה הצדדין, ואינו מיוחד בשום צד, מכל מקום הקוטר אשר עליו הגלגל מתנועע, והוא עובר באמצע הגלגל, ועליו תנועת הגלגל, אפשר לומר שהוא מיוחד שהוא בצד זה, ולא במקום אחר. וזה שאמר 'דלמא כבוצינא דרחיא', שהרחיים סובב על הברזל שהוא עובר תוך הרחיים, וכך הגלגל הוא סובב על הקוטר שהוא עובר תוך הגלגל. וכל עיגול מן הגלגל עובר עליו כבוצינא דרחיא, שהרחיים סובבים על הברזל שעובר בתוך הרחיים. ועוד 'כצנורא דדשא', כלומר אף שהגלגל בעצמו שוה הצדדין, ואין מיוחד בשום צד, באולי בשביל שיש לגלגל שני קוטבים נחים קיימים, בשני צידי הגלגל , ועליהם הגלגל מתנועע. ואם כן נוכל לומר שאלו שני קוטבים הם מיוחדים, שיהיו בצד זה, ולא בצד אחר. וזה שאמר 'דלמא כצנורא דדשא', שהדלת סובב על שני צירים קיימים, וכך יש לגלגל שני צירים קיימים נחים, והגלגל מתנועע עליהם, והם ראוים להיות בצד הזה דוקא. ואל יקשה , למה נתיחד כך, ולמה לא יהיה עובר הקוטר שעליו יתנועע הגלגל ממזרח אל מערב, כמו שנתיחד שהוא עובר מדרום לצפון. וכן שני קוטבי הגלגל , למה יהיו בצד זה, ולא יהיה בצד אחר. שאין זה קשיא כלל, כי לא היה השאלה רק כאשר התנועה לגלגל בכללו, וכאשר היה התנועה לגלגל בכללו, אין כאן צד נתיחד בו התנועה לצד זה יותר מצד אחר, כמו שאמרנו. אבל כאשר אמרנו כי התנועה היא על דבר מיוחד נח קיים, ודבר זה אינו אל הגלגל, אין קשיא כלל, כי בודאי נתיחד הקוטר הזה שהוא עובר מדרום לצפון. ודבר זה מבואר לכל איש חכם משכיל מודה על האמת, יאמרו שכל אלו הדברים הם דברי חכמה אמיתית, ירדו לעמקי החכמה. והרי הענין הזה מוכיח , שהקשה רב אחא מ'צנורא דדשא' ומ'בוצינא דרחיא', שאלו ב' דברים דומים לקוטב הכדור, ולקוטר הכדור , אשר הם נחים קיימים, והכדור סובב עליהם.

4ועתה נשוב לבאר דברי חכמים, כי דבריהם נמשכים אחר השכל מאוד, שיותר ראוי לומר שגורם התנועה הוא המזל, שהוא פעל, יותר מן הגלגל . ולפיכך ברור מאוד כי לפי הדעת והחכמה, יותר ראוי שיהיה התנועה מן המזל, ממה שנאמר שתהיה התנועה מצד הגלגל . ואין הכוונה בדבריהם שיהיה הגלגל קבוע לגמרי, רק שגורם התנועה הוא המזל, והגלגל נמשך אחריו, כמו שהתבאר, ואין כאן קשיא .

5ועוד טענו , כי אנו רואים כי הכוכב אשר הוא עומד בעגולה הגדולה, הוא מהיר התנועה, לפי שהוא הסובב העגולה הגדולה . ואשר הוא רחוק מן העגולה, מאוחר התנועה . ודבר זה לא קשיא , אם נאמר שהגלגל חוזר, והכוכב קבוע. שאין ספק שהעגולה הגדולה מן הגלגל , יותר מהיר התנועה. ולפיכך הכוכב אשר עומד שם מהיר התנועה. והכוכב אשר הוא רחוק מן העגולה, הוא מאוחר התנועה, לפי שהעגולה ההיא מאוחר התנועה . אבל אם נאמר שהתנועה מן הכוכב, למה הכוכב אשר הוא עומד בעגולה הגדולה מן הגלגל, מהיר התנועה יותר. נשיב על זה, שזה היה קשה אם הכוכבים היו חוזרים נפרדים בלא גלגליהם , למה זה מהיר התנועה וזה מאוחר התנועה. אבל כשהם חוזרים בגלגליהם, לא יקשה, כי התנועה שהיא לכוכב אינו רק על ידי הגלגל . והגלגל לכוכב כמו הגוף לנפש, ובודאי הגוף נושא הנפש , ומכל מקום אי אפשר שיהיה הנפש מניע רק כפי שראוי לגוף . וכן הכוכב שעל ידו התנועה לגלגל, התנועה כפי מה שראוי לגלגל. ומכל שכן כי הכוכב הוא כמו החלק מן הגלגל שהכוכב עומד בו , ולכך ראוי שתהיה התנועה כפי מה שראוי אל הגלגל. כי הגלגל שיהיה דבר נמשך בהכרח אחר הכוכב , זה לא יתכן שיהיה דבר הכרחי בהם . אבל הכוכב מתנועע על ידי הגלגל תנועה סבובית, מפני כי ראוי לכדור תנועה סבובית. לכך הכוכב העומד בו, יש לו תנועה סבובית, כמו הגלגל שעל ידו התנועה, כמו שאמרנו. ולפיכך יקרה לכוכב שהוא קבוע בו ; שאותו הכוכב אשר הוא בעיגול הגדול, יתנועע במהירות יותר. ואשר הוא רחוק מן הגדול, יתנועע באיחור, ואין שום קשיא על דבר זה. ואדרבא, הדעת נותן כך, ואין דבר זה יוצא מן ההיקש והשכל, אבל הכל מסודר מאוד, ודי בזה במקום הזה בענין זה .