באר הגולה, באר ו ד

1עוד שם (פסחים צד:), תנו רבנן, חכמי ישראל אומרים, ביום החמה הולכת למטה מן הרקיע, ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע . וחכמי אומות עולם אומרים, ביום החמה מהלכת למעלה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הרקיע . אמר רבי, נראה דבריהם מדברינו; שביום מעיינות צוננים , ובלילה מעיינות רותחים , עד כאן. והם מבינים שכוונת חכמים ז"ל לומר, כי החמה עוברת תוך הגלגל, וזה שאמרו שבלילה הולכת למעלה מן הרקיע . ואם כן יהיה הרקיע נקרע לפי שעה, והחמה עוברת תוך הגלגל. ודבר זה מן הנמנעות . גם החוש מכחיש זה, שאין השמש שוקעת רק מעל האופק, שהרי אותם שיש להם אופק אחר* אין השמש שוקעת להם . ודבר זה אי אפשר להכחיש האדם שיש בו דעת .

2והנה אלו בני אדם הם רוצים לחשוב על דברי חכמים, ולא עמדו כלל על דבריהם . שאילו היה דעת חכמים שהחמה בלילה עוברת הגלגל, והולכת החמה למעלה מן הגלגל, לא היו אומרים שהחמה הולכת 'למעלה מן הרקיע', רק 'למעלה מן הגלגל', כמו שאמרו לפני זה (פסחים צד:) 'גלגל קבוע ומזלות חוזרים' . אבל ענין גלגל וענין רקיע כל אחד בפני עצמו. כי הרקיע נופל על מה שהוא הרקיע שהוא על התחתונים, ודבר זה נקרא 'רקיע' בדברי חכמים , והוא "רקיע" הנאמר בתורה . כי לא בא שם 'רקיע' על הגלגל כלל. ומעתה דעת חכמים שאמרו 'ביום [החמה] הולכת למטה מן הרקיע, ובלילה הולכת למעלה מן הרקיע', פירוש, ביום החמה נמצאת בעולם, והרקיע הוא התחלת התחתונים , והחמה הולכת למטה מן הרקיע ביום, והיא* עם התחתונים. אבל בלילה החמה נבדלת מן העולם, ועל זה יאמר שהחמה למעלה מן הרקיע, פירוש 'הרקיע' שהוא התחלת התחתונים. ואז נאמר כי הרקיע מבדיל בין חמה ובין התחתונים, שהרי החמה אינה נמצאת עם התחתונים . ואין ספק כי התחתונים יש להם גבול בפני עצמם , והגבול הזה הוא הרקיע, ופירוש זה מבואר מאוד. ומפני שהיו חושבים כי דברי חכמים על הרקיע אשר הוא הגלגל, ולכך היה להם זה דבר זר.

3אבל יש לך לדעת, כי לא דברו חכמים בזה , רק שרצו בזה שהשם יתברך אשר הבדיל בין אשר הם בארץ למטה, ואשר אינם בארץ והם למעלה, והרקיע הוא מבדיל ביניהם . ולכך החמה שהשם יתברך נתן אותה ביום להאיר על הארץ (בראשית א, יז), היא הולכת למטה מן הרקיע, ואין הרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים. אבל בלילה, שלא נתן חמה להאיר על הארץ , לכך הרקיע שנתן השם יתברך להבדיל בין העליונים ותחתונים, הוא מבדיל את החמה מן הארץ . וחכמי האומות אומרים כי הפך זה הוא, כי ביום, החמה הולכת למעלה מן הרקיע, שהרקיע מבדיל בין החמה ובין התחתונים. שכך ראוי, שאם לא כן, היתה החמה פועלת ביותר בתחתונים, ולא היה להם קיום . ולפיכך כאשר השמש היא* על הארץ, הולכת למעלה מן הרקיע. וכאשר הוא לילה, ונבדלת מן הארץ, אין כאן הבדל הרקיע . והיינו שהשיב רבי 'ונראין דבריהם מדברינו; שביום המעיינות צוננים, ובלילה רותחים'. שמזה תראה שבלילה אין החמה נבדלת מן התחתונים, ולכך מעיינות רותחין. אבל ביום אין מעיינות רותחין כמו בלילה, כי השם יתברך נתן הרקיע, אשר הוא מבדיל בין העליונים ובין התחתונים, להבדיל, לכך מעיינות צוננים* ביום. ולדברים* שאנו אומרים, כי החמה הולכת למעלה מן הרקיע בלילה, היה הרקיע מבדיל בין החמה [ובין התחתונים], ולא היתה פועלת במעיינות. ודבר זה אמת, כי המים בעצמם מסוגלים בלילה לרתוח, במה שהחמה הולכת נגד הים , ומושלת ביסוד המים . וביום הפך זה . הרי התבאר לך דברי חכמים. ובני אדם שלא יבינו* אמיתת הרקיע , שהרי הכתוב אומר (בראשית א, ו) "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים", ונאמר עוד (ר' שם פסוק ז) "ויבדל אלקים בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע". וכל אלו דברים נעלמים מהם, ולא ידעו בזה כלום, כי אין לאותם אנשים חלק רק בנגלה ובמוחש . ואם כן איך ישיבו על דברים הנעלמים והנסתרים, שלא ידעו מהו עניין הרקיע. ואין כאן מקום לפרש יותר בעניין הרקיע, ועוד יתבאר זה .

4שם (פסחים צד:), בארבע שבילין החמה הולכת; ניסן אייר סיון, מהלכת בהרים כדי לפשר השלגים. תמוז אב אלול, מהלכת בישוב כדי לבשל הפירות. תשרי מרחשון כסליו, מהלכת במים כדי ליבש את הנהרות. טבת שבט אדר, מהלכת במדבר כדי שלא לייבש את הזרעים. פירוש זה , כי 'החמה מהלכת' רוצה לומר פועלת , כי ארבעה פעולות יש לחמה . ומפני כי החמה יש לה ד' תקופות , וכנגד זה אמר כי ב'ארבע שבילין החמה מהלכת', ורוצה לומר ד' פעולות יש לה; ניסן אייר סיון, מהלכת בהרים לפשר השלגים, כי בזמן הזה מתקרבת החמה אל הישוב , וזהו התחלת פעולתה, לפשר השלגים. כי עדיין לא היתה כל כך בישוב* לבשל הפירות , ותחלה פועלת לפשר השלגים למעט הקרירות . ואחר כך תמוז אב אלול, הולכת בישוב, פירוש פועלת בישוב לבשל את הפירות. ואמר תשרי מרחשון כסליו, הולכת במים לייבש את הנהרות. פירוש, שהולכת החמה ומתרחקת מן הישוב, והולכת כנגד יסוד המים , ופועלת במים היבושת , ואם לא כן, היו המים גוברים. ושלשה חדשים אחרונים הולכת במדבר, פירוש שאינה מתקרבת* אל הישוב, ואם היתה מתקרבת אל הישוב היתה מייבשת הזרעים, וכאשר היה בא זמן הבשול, ולא* היה בהם לחות כלל, ולא היו מתבשלים הפירות.