באר הגולה, באר ו ח

1בפרק שני* דחגיגה (יב:), תניא רבי יוסי אומר, אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעים על מה הם עומדים* . הארץ על מה היא עומדת, על העמודים, שנאמר (איוב ט, ו) "ועמודיה יתפלצון". ועמודים על המים, שנאמר (תהלים קלו, ו) "לרוקע הארץ על המים". ומים על ההרים, שנאמר (תהלים קד, ו) "על ההרים יעמדו מים". וההרים על הרוח, שנאמר (עמוס ד, יג) "יוצר הרים ובורא רוח" . והרוח בסערה, שנאמר (תהלים קמח, ח) "רוח סערה עושה דברו" . וסערה תלויה בזרוע של הקב"ה, שנאמר (דברים לג, כז) "ומתחת זרועות עולם" . וחכמים אומרים, על י"ב עמודים [עומדת], שנאמר (דברים לב, ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". ויש אומרים, על ז' עמודים, שנאמר (משלי ט, א) "חצבה עמודיה שבעה". רבי אלעזר בר שמוע אומר, על עמוד אחד עומד, וצדיק שמו, שנאמר (משלי י, כה) "וצדיק יסוד עולם", עד כאן. וחושבים כי המאמר הזה כפשוטו, כי רז"ל חושבים כי יש עמודים לארץ, וכיוצא בזה, והרי הדברים רחוקים .

2ויש בודאי לפרש מאמר זה על דרך מליצה יקר מאוד, כי הכי* מצאתי פירוש המאמר הזה על דרך משל ומליצה , שבא לומר כי העולם כולו השם יתברך מקיים אותו שלא יתמוטט, כי אין קיום לעולם בצד עצמו, רק על ידי השם יתברך המקיים אותו . ודבר זה על ידי הדביקות שיש לעולם בו יתברך, ומצד הדביקות הזה יש לעולם קיום, ולא זולת זה . והארץ שהיא בתכלית המטה , אם לא היה לה דביקות בו יתברך, לא היה עמידה לה . ואי אפשר לומר שתהיה לארץ בעצמה דביקות בו יתברך, שדבר זה אינו, שאין לדבר שהוא חמרי לגמרי, כמו הארץ , שיהיה לה דביקות בו יתברך בעצמו , כי אם על ידי אמצעי, ועל ידי האמצעי יש לה דביקות בו יתברך . ולפיכך אמר 'הארץ על מה היא עומדת, על העמודים', כי הארץ היא לאדם , דכתיב (תהלים קטו, טז) "והארץ נתן לבני אדם", והנה הארץ יש לה חבור אל האדם במה שהיא לאדם .

3וקרא בני אדם 'עמודים', וזה כי האדם עומד בקומה זקופה, כמו העמוד הזה שהוא זקוף . מה שלא שתמצא בכל הנמצאים, שאין אחד הולך זקוף, רק כולם הולכים שחוח. ודבר זה מורה על מדרגת האדם, שהאדם הוא מלך בתחתונים, וכלם משמשים אליו. ומפני זה האדם בלבד הולך בקומה זקופה, וכל שאר התחתונים אינם בקומה זקופה . ומורה על מדריגתו העליונה יותר באדם ממה שהוא חי מדבר . וזה שאמר הכתוב (בראשית א, כז) "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו" , והרי כתיב (דברים ד, טו) "כי לא ראיתם כל תמונה" . רק פירוש זה, כי אם בא האדם לעשות דבר סימן המורה על השם יתברך שהוא מלך מושל על הכל (דהי"א כט, יב), היה עושה דבר זקוף לסימן, כלומר מי מושל עליו , והוא אלקי הכל ויכול על הכל, ולא יעשה דבר שחוח לסימן, כי הוא יתברך מלך העולם וראוי להיות זקוף, ודבר זה נקרא 'צלם אלקים', כי הצלם אינו רק סימן מה, להורות תואר אשר נעשה עליו הצלם והדמות . שאם אדם צייר בגוונין ובסמנין, הרי בודאי לא נמצא סמנין למי שעשה עליו הציור . ועל כרחך אתה צריך לומר כי נקרא 'צלם אלקים' הזקיפה שיש לאדם , וזהו צלם במה שהוא יתברך הוא זקוף שהוא על הכל, ואינו שחוח לפני שום נמצא . וראוי שיהיה האדם בצלם אלקים, כי האדם בתחתונים הוא מושל, כדכתיב בקרא (בראשית א, כו) "וירדו בדגת הים וגו'" . ולפיכך האדם הוא צלם אלקים, כי אם היה עושה תאר וצלם אל השם יתברך שהוא אל מושל על התחתונים ועליונים, היה עושה דבר זקוף, שזה מורה על שאין עליו דבר . ולפיכך נאמר על האדם שהוא נברא בצלם אלקים בשביל זה. וזה שאמר הארץ עומדת על העמודים, שדבר זה הוא צלם האדם, ויש לצלם האדם התקרבות אל השם יתברך, כמו שאמרנו . והצלם הזה כולל כל בני אדם, הן ישראל הן אומות, הכל יש לו צלם אלקים, שהולך זקוף . ועדיין אין בזה התקרבות אל השם יתברך לגמרי .

4ואמר שהעמודים עומדים על המים (חגיגה יב:). הן מין האדם, שיש להם התורה . ודבר זה ידוע, כי התורה נקראת 'מים'; "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה, א). ואמרו במסכת תענית (ז.) למה נמשלו דברי תורה למים וכו' . ודבר זה מפורסם ואין צריך ביאור כלל . ורוצה לומר שכל מין האדם מקוימים בשביל ישראל שיש להם התורה . ובודאי כל האומות הם מתחברים אל ישראל במה שהם כולם בני אדם , רק שיש לישראל מעלה יותר עליונה במה שיש להם התורה. ואלו שני מדרגות זכר אותם התנא זה אחר זה, שאמר (אבות פ"ג מי"ד) 'חביב האדם שנברא בצלם אלקים', ודבר זה כולל כל מין בני אדם . ואחר כך אמר 'חביבין ישראל שנתנה להם כלי חמדה וכו" . ועדיין אין בזה הדבוק לגמרי .

5ואמר כי המים עומדים על ההרים (חגיגה יב:). ההרים הם החכמים הגדולים, והם אנשים מסוימים , כמו ההר שהוא גדול מאוד והוא* מסוים , והם היחידים בדורם. כי ההר הוא מסוים וניכר בעולם, כך החכמים הגדולים ניכרים ומסוימים כהרים הללו . ובפרק קמא דראש השנה (יא.) רבי אליעזר אומר*, מנין שבתשרי נולדו האבות, שנאמר (ר' מ"א ח, ב) "ויקהלו אל המלך שלמה בירח האיתנים [בחג הוא החדש השביעי]", ירח שנולדו בו איתני העולם. ומאי משמע דההיא איתן לישנא דתקיפי הוא, שנאמר (מיכה ו, ב) "שמעו הרים ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ", ואומר (שיה"ש ב, ח) "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", מדלג על ההרים בזכות אבות, ומקפץ על הגבעות בזכות אמהות , עד כאן. הרי כי נקראו אבות העולם 'הרים'. ולפיכך נקראו החכמים הגדולים, והם אבות העולם גם כן , נקראו 'הרים'. וכן (שופטים יא, לז) "וירדתי על ההרים", אמרו במדרש (תנחומא בחקותי אות ה) וכי יש אדם שיורד על ההרים, והרי עולים על ההרים, אלא מהו "וירדתי", (-אצל-) [אלו] סנהדרין, שנאמר (מיכה ו, ב) "שמעו הרים ריב ה'" עד כאן. במדרש הזה מבאר* לך כי הגדולים שהם יחידי הדור , נקראו 'הרים'. וזה שאמר 'והמים עומדים על ההרים', ורוצה לומר כי החכמים הגדולים, שהם אבות העולם, הם יותר קרובים אל ה', בעבור חכמתם העליונה ומעשיהם הגדולים . ולפיכך המים עומדים על ההרים, שהם המתחברים ומתקשרים אליהם וכו' .

6ואמר וההרים על הרוח (חגיגה יב:). כי עדיין אין מדריגת החכמים הגדולים שיש להם דביקות לגמרי בו יתברך . ואמר שההרים עומדים על הרוח, הוא מדרגת רוח הקודש , ובמדרגה זאת יותר יש דביקות אל השם יתברך . ומעתה שאמר (שם) 'אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעים' שבח התורה כל כך , שאילו ידעו* שבח התורה והמצות, היו יותר רודפים אחר התורה והמצות , שהרי העמודים עומדים על המים, והמים על ההרים . ואמר (שם) והרוח על סערה. הוא הנבואה לגמרי, כי הרוח מדרגה למטה מן מדריגת הנבואה . ונקרא מדריגת רוח הקודש 'רוח' בלבד , מפני שאין בא* רוח הקודש כל כך בחזקה. אבל הנבואה היתה באה בכח על הנביא, ולפיכך נאמר (יחזקאל לז, א) "היתה עלי יד ה'", (מ"א, יח, מו) "ויד ה' היתה אל אליהו" . לכך לא היה יכול הנביא לעמוד כאשר היתה באה עליו הנבואה . ואמר רוח סערה תלויה בזרוע של הקב"ה (חגיגה יב:). כי מפני שהנבואה באה בכח, כדכתיב (מ"א יח, מו) "ויד ה'", ולפיכך אמר 'ורוח סערה', אשר זה מורה על כח הנבואה, אמר שהיא תלויה בזרוע. דהיינו שיש לנביא דביקות בעצם כחו של הקב"ה, שהוא נקרא 'זרוע', כדכתיב (דברים כו, ח) "ויוציאנו ה' ביד חזקה ובזרוע נטויה", וזה נמצא בכל מקום . ודבר זה הוא הדביקות הגמור .

7ומפני שבכל מקום נמצא כי יראת שמים הוא קיום הדבר, והדבר זה בארו לנו חכמים במסכת שבת (לא.) על הכתוב שאמר (ישעיה לג, ו) "והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמת ודעת יראת ה' היא אוצרו", אם יש בו כל המדות, אם אין כאן יראת ה', אינו נחשב לכלום. אבל יראת ה' היא אוצרו המקיים הכל, כמו האוצר שהוא מקוים, וכמו שהוא המשל שהביא לשם 'משל לאדם שאמר לחבירו העלה לי קב חטים וכו" . וכמו שאמר הכתוב (משלי י, כז) "יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה". ודבר זה כי בעל יראת השם יתברך, הוא עושה עצמו עלול אל השם יתברך , והעלול יש לו קיום מצד העילה , כאשר ידוע . ולפי זה יש לומר כי הסערה שהזכיר הוא יראת אלקים, שמפני יראת השם הוא מפחד תמיד, וסוער לבבו . לכך אמר 'ורוח בסערה' , כי יש קיום הוא. וזה שאמר 'וסערה תלויה בזרוע', כי מעלה הזאת יראת שמים, הוא דבוק עם השם יתברך לגמרי . ודברים אלו ברורים מאוד .

8וחכמים אומרים * על י"ב עמודים (חגיגה יב:). ביאור זה, כי הארץ עומדת על י"ב עמודים, והם י"ב שבטים, וכדמייתי קרא (דברים לב, ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". וזה כי "הארץ נתן לבני אדם" (תהלים קטו, טז) , והשבטים הם ראשונים לכל ישראל , וישראל הם קודמים לכל שבעים אומות . ולפיכך העולם עומד על י"ב עמודים, והם השבטים, אשר יש להם חבור אל השם יתברך , שנקראים "שבטי י"ה" (תהלים קכב, ד), הרי יש לשבטים דביקות אל השם יתברך במה שהם שבטי י"ה . ויש אומרים על ז' עמודים (חגיגה יב:), והם האבות, שהרי ג' אבות וד' אמהות הם שבעה . "והארץ נתן לבני אדם", והם האבות, שהם יותר התחלה מן השבטים. ולפיכך על יד האבות יש חבור לארץ אל השם יתברך, וזה קיום שלה . [ו]דוקא השבטים או האבות, כי אלו הם יסודי העולם, כי האבות הם אבות לישראל, וכן השבטים כל אחד אב לשבטו . וראוי שיהיו הם עמודים לארץ, כמו שהם יסוד לישראל, כך הם יסוד לעולם , והארץ עומדת עליהם. אבל שאר צדיקים אינם ראוים שיהיו הם יסוד ועמוד לארץ, שהיא כל העולם, כי אם האבות והשבטים, כי במה שהם אבות הם עיקר בעולם, לכך הם יסוד העולם . ודבר זה ברור מאד . ורבי אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד (חגיגה יב:), סובר כי הארץ יש לה דביקות בו יתברך על ידי צדיק אחד, במה שהארץ נתנה לבני אדם, ויש בבני אדם צדיק אחד , הרי כי הארץ יש לה חבור אל צדיק , ועל ידי הצדיק יש לה חבור אל השם יתברך. כי הצדיקים יש להם דביקות אל השם יתברך, כי זהו מעלת הצדיק . הרי שהעולם עומד על צדיק אחד . ולא רצה לומר כמו שאמרו לפני זה; על י"ב עמודים, או על ז' עמודים, מפני שאותם אינם בעולם הזה, אבל הם בעולם הבא . הרי כל אחד מן החכמים היה מעלה את הארץ ומחבר אותה אל השם יתברך, אשר הוא מקיים ומעמיד כל הנמצאים, ולכך צריכה הארץ חבור אל השם יתברך. וכל אחד מן החכמים מחבר הארץ, שהיא בתכלית המטה, אל השם יתברך, שהוא מקיים הכל על ידי אמצעיים שהארץ יש לה חבור אליהם, והם מתחברים אל השם יתברך כמו שאמרנו . כך יש לפרש, והוא נכון מאוד.

9אבל המאמר הזה הוא מיסודי החכמה . כי החכם הזה רצה לקשר הארץ, שהיא סוף המציאות, במה שהיא מן התחתונים לגמרי, ולכך מקשר את הארץ דרך מעלות אשר הם מתקשרים זה בזה . והנה אמר שהארץ עומדת על העמודים, והם יסוד לארץ, כאשר ידוע למבינים . והעמודים מתקשרים אל המים, ובזה מתקיימים לנצח . והמים עומדים על ההרים, רצה לומר שהם מתעלים אל הימין, שהיא רוממה , כמו (תהלים לו, ו) "הררי אל" . וההרים עומדים על הרוח, הוא רוח אלקים . והרוח עומד על הסערה, שבא מכח הגבורה . והסערה תלוי בזרוע של הקב"ה בקמיע* . ודבר זה מבואר לכל איש יודע חכמה, כי זה התעלות מן המטה עד הדביקות בו יתברך, והוא יתברך קיום הנמצאים, וכל זה סתרי החכמה הנעלמת . וחכמים אומרים על י"ב עמודים (חגיגה יב:). והם גבול אלכסונים , והם קיום העולם. ופירוש זה, כי אלו י"ב חלקים הם חלוקי הגשם, כאשר כל הגשם יש לו ששה רחקים; והם המעלה והמטה, וארבע צדדין, שהם; מזרח, מערב, דרום, צפון . ואלו ששה צדדין יש להם שנים עשר גבולי אלכסונים , שהם; גבול מזרחית רומית, וגבול מזרחית תחתית , גבול דרומית רומית, גבול דרומית תחתית, גבול מערבית רומית, גבול מערבית תחתית, גבול צפונית רומית, גבול צפוני תחתית, גבול מזרחית דרומית , גבול דרומית מערבית, גבול מערבית צפונית, גבול צפונית מזרחית, אלו הם י"ב גבולים שיש לכל גשם. ומפני כך אמר שיש לארץ י"ב עמודים, כי כפי הגבולים אשר יש לכל גשם, אשר כל גשם הוא מתחלק לאלו י"ב הגבולים, שאין זה כזה, ולכל אחד יש קיום בפני עצמו על ידי שיש לו קשור למעלה מיוחד . ולכך אמר שיש לארץ י"ב עמודים, ורוצה לומר כי יש לארץ התקשרות למעלה בכל החלופים שלה, שהם י"ב. ולכך אמר הכתוב (דברים לב, ח) "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", רוצה לומר שהוא מציב גבולות עמים, שהם גבולי אלכסוני עולם* , "למספר בני ישראל", שהם י"ב .

10ורבי אלעזר בן שמוע סובר , כי העמודים של הארץ, שהוא קיום הארץ, הם שבעה, נגד ששה צדדין שיש לגשם, והאמצע שהוא תוך הששה , אשר יש להם קשור למעלה, והוא קיום הארץ. ולכך אמר על שבעה עמודים הארץ עומדת . ויש אומרים על עמוד אחד (חגיגה יב:). וזהו כנגד האמצע, אשר האמצע הוא משותף אל כל הצדדין . ויש לארץ קשור מצד האמצע למעלה, והוא קיום שלה. ולכך אמר כי עמוד הזה נקרא 'צדיק', שנאמר (משלי י, כה) "וצדיק יסוד עולם". פירוש, כי העמוד הזה, שהוא קיום הארץ, והוא האמצע, הוא נקרא צדיק. כי הצדיק הוא כמו האמצע, שאינו יוצא מן היושר כלל, ואינו נוטה לשום קצה , לכך נקרא האמצעי 'צדיק' . וזה שאמר על עמוד אחד העולם עומד, וצדיק שמו, שנאמר "וצדיק יסוד עולם". ולכל אלו שלשה חכמים, קיום הארץ מצד הפשיטות שיש לארץ, כי הארץ היא למטה לגמרי, והמטה לגמרי יש לו הפשיטות , וזהו קיום ועמוד הארץ, כאשר התבאר דבר זה במקום אחר באריכות . והגבולים והצדדין והאמצעי, מפני שהם הסוף מן הדבר , יש לו הפשיטות ביותר, וזהו עמוד הארץ, שהוא קיומו . ואי אפשר לפרש, רק בארנו קצת מדבריהם הנעלמים מאוד. ובפרט האמצעי שהוא יסוד קיום לארץ, והאמצעי נקרא 'צדיק', בעבור שאין הצדיק יוצא מן האמצע אל שום קצה, רק אינו נוטה מן הנקודה האמצעי . ומחלוקת אלו חכמים עמוק מאוד, ונתבאר במקום אחר . ואין לפרש יותר בדברים אלו, כי הם סתרי החכמה, ודי בזה במה שרמזנו פה מן הדברים האלו. ופירוש הראשון נכון גם כן , שכל דברי חכמים יש להם נגלה ונסתר , לכך גם הוא נכון, ודי בזה.