באר הגולה, באר ז ב

1ורבי אלעזר אמר שעם הארץ אסור לאכול בשר (פסחים מט:) . וטעם דבר זה תדע מה שאסר לאדם הראשון לאכול בשר, עד שבא נח, והותר לו הבשר . מפני כי 'אדם' על שם האדמה , והוא בפרט נברא מן האדמה . וכן כל עשרה דורות עד נח, היו מתיחסים אל האדמה . עד שבא נח, ונקרא (בראשית ט, כ) "איש האדמה", רוצה לומר שהיה גובר על האדמה , והיה לו מדריגה נבדלת . ודבר זה ידוע, כי החמרי אין לו מציאות כלל אצל המדריגה הנבדלת, ונחשב כאלו אינו, כיון שזה חמרי, וזה נבדל מן החמרי . ולכך לא הותר לאדם הראשון הבשר, כי האכילה שהיא מורה שאין מציאותו נחשב אצלו, ולכך הוא אוכלו . ואף על גב שהיה אדם הראשון מלא חכמה , מצד כי היה נוטה גופו אל האדמה, לא היה רשאי לאכול בשר. עד שבא נח, שהיה "איש האדמה", ולא היה נוטה אל האדמה מצד גופו, והותר לו בשר בעל חי שהוא חמרי . כי כבר אמרנו כי אין מציאות כלל אל החמרי אצל הנבדל, והוא אוכל אותו עד שאין לו מציאות. ולפיכך עם הארץ שהוא חמרי , אסור לו לאכול בשר, במה* שאין ראוי לאכול בשר רק מי שהוא נבדל מן החמרי, ואין לדברים שהם בעלי חומר מציאות אצל דבר שהוא נבדל. ודבר ברור אמת, אין ספק בפירוש הזה . וכבר אמרנו כי דבר זה לעם הארץ אשר אמרנו למעלה , כאשר* הוא שונא תלמידי חכמים, ואין לו צירוף כלל אל תלמידי חכמים.

2ומה שאמר שאסור להתלוות עמו (פסחים מט:) . פירוש, כי עם הארץ אינו דבק בחיים . כי מי שדבק בחיים, לא יבא ממנו מיתה . שאילו היה לו הכנה אל החיים, היה בא לכלל תורה, שהיא החיים . ומאחר שאינו מוכן אל חיי עצמו, כל שכן שאינו מוכן שיהיה חס על חיי אחרים, לכך אסור להתלוות עמו .

3ומה שאמר רבי שמואל בר נחמני, עם הארץ מותר לקרעו כדג, ומגבו (פסחים מט:). ביאור זה, כי עם הארץ אין לו דין חיים כלל, ואין לו אף משפט בהמה. שהרי הבהמה עומדת לשחיטה . ואף כי מותר לאבד הבהמה כמו שירצה , מכל מקום אין לו משפט המיתה רק מצד בחינה אחת, דהיינו מצד הסימנין , שהם קרובים אל המיתה , ולכך שחיטתה הוא בסימנין שלה . וזה יורה כי בודאי שחיטתה הוא מצד בחינה מיוחדת, וזה גורם מיתה והפסד אל הכל . אבל עם הארץ מותר לקרעו מגבו, כי הגב הוא עיקר היסוד והחוזק שלו , ואף מצד הגב ראוי אליו ההפסד, עד כי אין בו בחינה של מה לחיות* . וכל זה ללמוד אותנו שאין נחשב עצם עם הארץ לכלום. שאילו היה נחשב עצמו כלום, לא היה ראוי לקרעו מגבו, לבטל עצמו. אף אם היה מותר לשחטו, ומגיע לו מיתה מצד מה, מכל מקום לא היה הבטול בדבר עצמו. אבל כיון שמותר לקרעו* כדג, ומגבו, אין זה רק בשביל כי שם ביטול והפסד עצמו, מפני שהגב הוא עיקר יסוד בעל חי, שעליו נסמך הכל* , ומצד זה שייך אליו ביטול. הרי אין עצם עם הארץ נחשב כלל.

4ורבי עקיבא אמר כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור כו' (פסחים מט:) . וביאור זה, כי החמרי מתנגד לתלמיד חכם, עד כי מצד החמרי אין מציאות כלל אל דבר הבלתי חמרי. ולכך היה אומר 'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור' לשבר העצם, והוא ביטול גמור מצד עצמו, ולא ישאר דבר . כי החמרי מפסיד ומבטל לדבר הנבדל בטול והפסד גמור, לא התנגדות במה . ואלו דברים הם אמיתיים, נאמנים בלי ספק. ובררנו לך כי כל דבריהם במשפט אמת, לא העבירו משפט הנמצאים, רק נתנו לכל אחד ואחד חקו ומשפט הראוי לו, לא נשאו פנים לשום בריה. רק כי קצרה שכל האדם לעמוד על דבריהם, ויתן החסרון בדבריהם . ואין הדבר כך כלל. ואי אפשר לבאר כל הדברים, רק בארנו לך מקצת, לבחינה ולעדות על כל דבריהם .