באר שבע ג

1וויניציא ביום מ"ה נמלצו לחכי אמרתך למ"בי ה' שס"ח

2במסכת עירובין ריש פרק בכל מערבין דף כ"ז סוף ע"א כתבו התוספות וז"ל מאן דמתני אמעשר כ"ש אעירוב וקשה הא איכא כמהין ופטריות וכפניות ופולין יבישין דאמרינן לקמן דאין מערבין בהן דאע"ג דמסתמא נקנין בכסף מעשר דפרי מפרי הן וגידולי קרקע וכו' נראה בדבריהם דכמהין ופטריות נקנין בכסף מעשר מפני שהן פרי מפרי וגידולי קרקע וכן משמע ממה שכתבו בפרק הזהב דף מ"ח סוף ע"א וז"ל בכל אשר תאוה נפשך וא"ת והא בעינן פרי מפרי וגידולי קרקע וי"ל דלא ממעטינן אלא מים ומלח וכו'.

3ואני שמעתי ולא אבין איך אפשר להם לומר דכמהין ופטריות פרי מפרי הן שהרי נראה לעינים שאינם פרי מפרי כי מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים בלתי נטיעה וזריעה כלל וכן פרש"י בהדיא בכמה דוכתי וכיון שאינם פרי מפרי כעין הפרט המפורש בתורה היאך אפשר לומר שיהו נקנין בכסף מעשר שהרי אהני כללא קמא למעוטי כל דלא דמי ליה משני צדדין כדאיתא שם בגמרא וכבר נזהרו מזה הרמב"ם והסמ"ג שפסקו בהדיא להיפך דכמהין ופטריות אין נקנין בכסף מעשר ובסמוך אעתיק לשונם וכן פירש"י בהדיא ריש פרק מרובה דף ס"ג ע"א דמייתי שם הך דרשה כלל ופרט וכלל מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע וז"ל רש"י פרי מפרי ולד מולד וגפן מחרצן למעוטי מים ומלח וכמהין ופטריות גידולי קרקע למעוטי דגים ע"כ.

4ויגיד עליו רעו הברכה שמברכין עליהן שהכל כדאיתא בפרק כיצד מברכין ש"מ דלאו פרי הן ולא דמי לקורא דאע"ג דלא חשיב פרי לענין ברכה ומברכין עליו שהכל מ"מ חשוב פרי לענין כסף מעשר שני כדאיתא שם בגמ' דשאני קורא כיון שהוא נוסף על הדקל עצמו בכל שנה הוי כמו שאר פרי הנוסף על הדקל ולכן מקרי שפיר פרי מפרי וגידולי קרקע והא דמברכין עליו שהכל היינו מטעם דאמר שם בגמרא דיקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ע"ש ומדקדוק לשון התוס' משמע שלא היה ראיה להם כיון שכתבו דמסתמא ובאמת לולא קושיא זאת שהקשיתי לעיל כיון שאינם פרי מפרי היאך אפשר להעלות על הלב שיהו נקנין בכסף מעשר היה נראה לי לדקדק מסוגית ההלכה כמו שכתבו התוס' דכמהין ופטריות נקנין בכסף מעשר כיון דקאמר שם ומאי מיעט לרבי אליעזר מיעט ציר לרבי יהודה בן גדיש מיעט מים ומלח ולמה לא אמר נמי מיעט כמהין ופטריות דהוא חידוש טפי אלא ש"מ דכמהין ופטריות נקנין בכסף מעשר.

5ועוד אפשר לומר הכרח אחר דאם איתא דמאי דקאמר שם בגמ' אף אנן נמי תנינא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח ותו ליכא והא איכא כמהין ופטריות אלא ש"מ אין למדין מן הכללות וכו' יתפרש נמי כן הא דקתני המשנה והכל ניקח בכסף מעות מעשר חוץ מן המים והמלח אם כן קשה על המשנה למה קתני להו בשני בבות לערבינהו וליתנינהו בחד בבא בכל מערבין ומשתתפין והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים והמלח אלא ש"מ דלאו בחדא מחתא מחתינהו ואיכא למימר דהא דקתני המשנה והכל ניקח בכסף מעות מעשר חוץ מן המים והמלח דוקא הוא.

6ומיהו יש לדחות דלעולם אימא לך שדין מעשר שוה לדין עירוב בענין כמהין ופטריות ואין נקנין בכסף מעשר והא דלא קתני להו בחד בבא היינו משום כפניות ופולין יבשין דאמרינן שם בהדיא דאין מערבין בהן ונקנין בכסף מעשר ועל הרמב"ם וסמ"ג קשה לי גם כן בענין זה קושיא חזקה מאד שהרמב"ם בספר זרעים ריש פרק שביעי מהלכות מעשר שני והסמ"ג בחלק עשין בסימן קל"ו כתבו וז"ל אין נלקח בכסף מעשר אלא מאכל אדם שגידוליו מן הארץ או גידולי גדוליו מן הארץ כגון הפרט המפורש בתורה בבקר ובצאן וביין ובשכר לפיכך אין לוקחין בכסף מעשר מים ומלח כמהין ופטריות לפי שאין גידוליהן מן הארץ ע"כ.

7וקשה לי שהרי טעם זה שאין גידוליהן מן הארץ לא יצדק לומר לא על מים ומלח ולא על כמהין ופטריות. לא על מים ומלח שהרי בגמרא פירש בהדיא טעם אחר משום דפירא בעינן ולא אמר דגידולי קרקע בעינן וכן פרש"י במשנה וז"ל חוץ מן המים ומלח בגמרא מפרש טעמא דלאו פרי מפרי הוא וכן פרש"י בהדיא ריש פרק מרובה שהבאתי לעיל ולא על כמהין ופטריות שהרי גמרא ערוכה היא דכמהין ופטריות גידוליהם מן הארץ להיפך ממש ממה שכתבו הרמב"ם והסמ"ג ולא במקום אחד בלבד אלא בשני מקומות.

8המקום האחד הוא בפרק כיצד מברכין דף מ' ע"ב וז"ל הגמרא תנו רבנן על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיות ועופות ודגים אומר שנ"ב וכו' על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל למימרא דכמהין ופטריות לאו גדולי קרקע נינהו והתניא הנודר מפירות הארץ אסור בפירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות אמר אביי מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני תני על דבר שאין יונק מן הארץ ע"כ.

9והמקום השני הוא בפרק הנודר מן הירק דף נ"ח ע"ב וז"ל הגמרא הנודר מן פירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר גדולי קרקע עלי אסור בכולהו ורמינהו על דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שנ"ב ותניא על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שנ"ב אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק מאויר מינקי ולא מארעא והא קתני על דבר שאין גדולו מן הארץ תני על דבר שאין יונק מן הארץ ע"כ.

10הרי קמן מבואר דכמהין ופטריות גידוליהן מן הארץ רק שאינן יונקין מן הארץ עד שמפני כך הוצרך לשבש הברייתא ולהגיה על דבר שאין יונק מן הארץ אם כן ה"ל להרמב"ם והסמ"ג לומר גם כן לענין כמהין ופטריות שאין יניקתן מן הארץ ולא לומר בחלוף מה שהוא שאין גידוליהן מן הארץ ואפילו שאין יניקתן מן הארץ לא יצדק לומר כאן שהרי קאמר בגמרא מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע הרי אמר וגדולי קרקע ולא אמר ויונק מן הקרקע וכבר נתבאר דכמהין ופטריות גידולי קרקע נינהו ואין ספק שמפני כך דקדק רש"י ופירש בריש פרק מרובה פרי מפרי למעוטי מים ומלח וכמהין ופטריות גדולי קרקע למעוטי דגים ואי אפשר לומר שהרמב"ם והסמ"ג פירשו הא דקאמר בגמ' אף כל פרי מפרי וגדולי קרקע היינו פירושו שיונק מן הקרקע מפני שצריך להיות דומה לגמרי כעין הפרט ביין ובשכר דהיינו פרי שיונק מן הקרקע ואל זה כוונו הרמב"ם והסמ"ג במה שאמרו שאין גידוליהן מן הארץ.

11שר"ל שאין יניקתן מן הארץ ואל תתמה דא"כ לא ה"ל לומר בגמרא וגידולי קרקע אלא ויונק מן הקרקע לפי שי"ל דאין הכי נמי שצריך למתני ויונק מן הקרקע ולא דק התנא בלישניה וכיוצא בזה ממש כתבו התוספות במסכת נדה פרק בא סימן דף נ"א ע"א דמייתי שם הא דתנן כלל אמרו בפאה כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ וכו' חייב בפאה ומפרש שם הגמרא וגדולו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות וכתבו שם התוס' וז"ל בפרק כיצד מברכין פריך והא תנן אם אמר כל גדולי קרקע עלי קונם אסור דכמהין ופטריות ומשני מרבי רבו מארעא מינק לא ינקי מארעא והא כל דבר שאין גדולו מן הארץ קתני תני כל דבר שאין יונק מן הארץ אם כן נמי בשמעתין צריך למתני יונק מן הארץ עכ"ל.

12זה אי אפשר לפרש נמי לשון גדולי קרקע הנזכר בגמרא בנדון דידן שר"ל יונק מן הארץ לפי דא"כ בהכרח צריך אתה לומר דבשר בהמה מיקרי יונק מן הארץ כיון שהפרט מפורש הוא בקר וצאן ואמר מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע והא ליתא שהרי מבואר בברייתא דבפרק כיצד מברכין דבשר בהמה הוא דבר שאין יונק מן הארץ לפי מה שהגיה הברייתא תני על דבר שאין יונק מן הארץ וכן הוי קשה מן דגים דקחשיב שם בברייתא בהדי אינך דברים שאין יונקין מן הארץ ואם איתא א"כ קשה איך תירץ אביי על הא דפריך הגמרא בנדון דידן מאי בינייהו דגים איכא בינייהו למ"ד פרי מפרי וגדולי קרקע הני דגים גדולי קרקע נינהו דהיינו יונקי קרקע.

13ובר מן דין ומן דין אין הדעת סובל לקבל שהרמב"ם יאמר שאין גידוליהן מן הארץ וכוונתו יהיה שאינן יונקין מן הארץ אחר שכבר נודע דרכו שהוא כותב באר היטב בלשון צח ונקי.

14ונראה שהרמב"ם עצמו נזהר מזה הלשון בריש פרק שני דהלכות מתנות עניים שכתב וז"ל וכן כמהין ופטריות פטורין מפאה מפני שאין גידוליהן מן הארץ כשאר פירות הארץ עכ"ל.

15ואין ספק שכוון עם מה שדקדק לומר כשאר פירות הארץ לכדאמר אביי מירבא רבו מארעא מינק ינקי מאוירא ולא מארעא. ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ דברי התוספות והרמב"ם וסמ"ג וישא ברכה: