באר שבע מו

1נשאלתי אם יש סמך וסעד למנהגנו בענין הזכרת הבדלה בחונן הדעת שאנו אומרים אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה אתה חוננתנו כו'.

2דלכאורה נראה שכפל דברים הם כי כל דברי אתה חונן מפורשים באתה חוננתנו:

3תשובה.

4מצאתי כתוב בנימוקי דודי זקן ויושב בישיבה מהר"א ז"ל שכתב להרב המופלג מוהר"ר יהודה קצנאילבונגן ז"ל על ענין זה והעיד בשם שני המאורות הגדולים גאוני הדור הלא המה מוהר"ר שלמה לוריא ז"ל ומוהר"ר משה איסרלס ז"ל שנהגו גם שניהם בחי חייהם להתחיל ראש הברכה אתה חוננתנו ומניחין נוסח אתה חונן וכו'.

5וטעמא שאמרו שאם נאמר אתה חונן ואח"כ אתה חוננתנו כמנהגנו היתה הפתיחה בשתים והוא כתב וז"ל נראה לי שלפי מנהג שלנו אין זה נקרא פתיחה בשתים שהרי בתעניות כשאומרים סליחות כוללים אותם בברכת סלח לנו ומתחילים סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו ואז אומרים סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו. הרי גם זה יהיה נחשב לפי סברתם פתיחה בשתים.

6ועוד הרי הבית יוסף מביא בשם ארחות חיים סימן רצ"ד דכשמתחיל אתה חוננתנו הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים. ולזה הסכים הרמב"ם ז"ל והרב עמרם ז"ל וא"כ למה לא חששו שקדמונינו שנהגו בלתי ספק מנהג שלנו סברי כסברתם להיות משנה ממטבע ברכה כשמתחיל אתה חוננתנו ואע"ג דרב עמרם וסיעתו סברי דאין אומרים אתה חוננתנו כלל רק מתחיל אתה הבדלת וכוללו בברכת אתה חונן איכא למימר לדידהו שאין מוסיפין כלל בי"ח ברכות ע"כ מתחילין אתה הבדלת אבל לדידן דמפסיקין בפיוטים ונראה לקדמונינו שנוסח של אתה חוננתנו הוא נוסח מתוקן על בוריו ולכוללו בתוך הברכה למה לא נעמוד על נפשותינו לקיים מנהגם הרי הב"י מקיים מנהגם מבלי טעם מוכרח לבטל הסכמת ר"ע והרמב"ם וא"ח דסברי דהוה משנה מטבע כשמתחיל אתה חוננתנו ומסברא דנפשיה כתב דאין זה נקרא משנה ובדין כתב כן כדי לקיים מנהג קבוע של אותה מדינה וא"כ גם אנחנו מצוה עלינו לקיים מנהג אבותינו ולא נאמר שטעו או שלא הרגישו והיה טח עיניהם מראות ח"ו היה נראה לי כמבזה כל הדורות שעברו שלא מצינו בשום נוסח חדשים גם ישנים אשר מצאנו בכתובים שנכתבו מימי קדם מכמה מאות שנה רק כמנהגנו עכ"ל.

7ואני שמעתי ולא אבין היאך היה פשוט בעיני הגאונים האלה שאין פותחין בשתים שהרי לא אמרו רז"ל רק אין חותמין בשתים אבל לא שאין פותחין בשתים.

8ועוד קשה לי וכי זה נקרא פתיחה בשתים אתה חונן ואתה חוננתנו שהרי כל דברי אתה חונן כו' מפורשים באתה חוננתנו והכל ענין אחד לדעת מהרש"ל ז"ל עד שמה"ט כתב בהגהתו לטור א"ח סימן רצ"ה וז"ל ואומר הבדלה בחונן הדעת כו' נ"ל שטועים האומרים אתה חונן לאדם דעת ואתה חוננתנו ואצ"ל רק אתה חוננתנו לבד כי כל דברי אתה חונן מפורשים באתה חוננתנו וגם בספרי הגאון בן מיימוני אין בו אתה חוננתנו אלא כולל ההבדלה באתה חונן ומתחיל אתה הבדלת בין קדש לחול כו' וגם בתשובת הגאונים לא תמצא שם אתה חוננתנו כי אם אתה הבדלת מהר"ר מנחם.

9הועתק מכתיבת יד מהר"ר יעקב פולק ז"ל מסמ"ג שלו עכ"ל.

10והרב ר' יהודה הנזכר השיב על טענתם שכתבו ואצ"ל רק אתה חוננתנו לבד כי כל דברי אתה חונן מפורשים באתה חוננתנו כו' וז"ל ולי נראה דהא ליתא דלא פגע ולא נגע ענין זה לזה. לפי דבתחלה אנחנו אומרים אתה חונן לאדם דעת והיא הודאה ושבח על מה שחנן למין האנושי בכללו. ואח"כ אתה חוננתנו וכו' על מה שחנן לנו עם ישראל דוקא תורתו בלבם.

11והוספה זו היא מעין הברכה של הבדלה לפי שאין אדם מגיע לדעת בין קדש לחול ואור לחשך אלא אחר חכמה גדולה ויגיעה רבה בתורה ומזה הטעם תקנו ההבדלה בחונן הדעת כדאיתא בירושלמי.

12ואם באנו להכריע מלשון הגמרא נראה מנהגנו דלשון מזכיר הבדלה בחונן הדעת משמע שמזכיר אותו באמצע הברכה שהרי בפרק אין עומדין תנן מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים והבדלה בחונן הדעת כו' משמע הבדלה בחונן הדעת דומיא דהני אחריני דמזכירין אותן באמצע הברכה ראיתי שרבינו ירוחם בנתיב י"ב חלק כ' שהביא מנהג הספרדים ובחכמתו הרגיש קושי הלשון לפי מנהגם דכתב שם וז"ל ומזכיר הבדלה בחונן הדעת כלומר במ"ש במקום אתה חונן אומר אתה חוננתנו ע"כ.

13הרי שהרגיש שלכאורה מצד הלשון משמע דמזכיר הבדלה בתוך ברכת אתה חונן ונדחק לתקן כלומר במקום אתה חונן כו' ואנחנו רגילים לומר כי כל כלומר כולו מר והעתק לשון ממדרגה למדרגה.

14ולפי מנהגנו הלשון מדוייק ע"כ. וגם מורי מהר"ם יפה י"ץ מאשר ומקיים מנהגנו מזה הטעם עצמו שכתב הרב רבי יהודה ז"ל. לכן אומר אני כל המשנה ידו על התחתונה ומנהג אבותינו תורה הוא:

15נאם הצעיר יששכר בער בן לא"א ישראל זלה"ה איילנבורג.