באר שבע מז

1נשאלתי ישוב שיש שם מנין ואין הש"ץ בקי בנגינת טעמי הקריאה בעל פה לקרות המגילה מתוך מגילה שאין כתובים בה טעמי הקריאה ואין מי שיודע לקרות המגילה בנגינת טעמי הקריאה להעמיד מי שמקרא לש"ץ מלה במלה אם מותר לכתוב טעמי הקריאה במגילה ולקרות בה החזן:

2תשובה יראה דודאי שרי בשעת הדחק ולית דין צריך בושש דדמי להא דגרסינן בירושלמי בפרק הקורא את המגילה עומד אמר רבי זעירא בשם רבי חננאל אפילו רגיל בתורה כעזרא לא יהא הוגה בתורה מפיו וכותב וקורא כמה שכתוב שנא' מפיו יקרא אלי ואני כותב והא תניא מעשה ברבי מאיר שהיה נתון באסייא ולא היה שם מגילה כתובה עברית וכתבה מפיו וקראה אין למדין משעת הדחק ע"כ.

3ומהירושלמי הזה הביא הרוקח ראיה למה שכתב בהלכות מגילה וז"ל ונראה אם אין מגילה כשרה יקרא בחומש דדמי להא שמורישין לולביהן לבני בניהם אף על פי שיבש פסול אין שעת הדחק ראיה עכ"ל וכ"כ הטור א"ח בסוף סימן תרצ"א ע"ש.

4ואף על פי שהרב מהרי"ק ז"ל בספר ב"י בסי' הנזכר פסק דקורים אותה בחומש בלא ברכה מ"מ נראה דבנדון זה כל אפי שוה דקורים אותה עם הברכה דמחמת טעמי הקריאה שכתוב בה איני רואה שתפסק בכך וראי' מוכרחת לזה ממה שכתב הרשב"א בתשובה על מגילה שהיא נקודה מחמת הניקוד איני רואה שתפסל בכך והביאו הרב מהרי"ק ז"ל בספר ב"י ופסק כן בש"ע בסימן תר"א סעיף ט' ע"ש ואפילו לדעת ר"ת שכתבו המרדכי בפ"ב דמגילה והטור א"ח בסי' תרצ"א בשמו וז"ל וכתב ר"ת ז"ל כיון דנקראת ספר נותנין לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדיא דהיינו שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה אבל לכל שאר הדברים היא כס"ת לענין עיבוד לשמה והיקף גויל וחטטרות חתי"ן ותליית ההי"ן וקופין וכל גופות האותיות כצורתן וזיונן של שעטנ"ז ג"ץ ובחסירות ויתירות וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כס"ת עכ"ל.

5וא"כ כיון שכתב כיון דנקראת ספר נותנין לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדיא כו' לכאורה היה נראה בנדון דידן להיות המגילה פסולה דהא דתנן במסכת סופרים פ"ז ס"ת שפסקו או שניקד ראשי הפסוקים לא יקרא בו כו' ובתשובות להרמב"ן סי' רל"ח נתן טעם לפסול ס"ת מנוקד משום דאין לנו אלא כנתינתו מסיני ע"ש.

6ולפי טעם זה דבר ברור הוא דה"ה ס"ת שכתוב בה טעמי הקריאה שהיא פסולה לקרות בה.

7מ"מ נראה דגם ר"ת מודה דלענין זה אין למגילה דין ס"ת כמו שמצינו להרשב"א ז"ל שכתב במגילה שהיא נקודה אינה נפסלת בכך וגבי ס"ת כתב שהיא נפסלת בכך כמו שכתב רבינו ירוחם בשמו והביאו הרב מהרי"ק ז"ל בספר ב"י בטור י"ד בסוף סימן רע"ד וז"ל רבינו ירוחם ס"ת המנוקד פסול ואפילו הסירו ממנו הניקוד פסול כי יש אם למקרא ולמסורת ואם מנקדו אין כאן מסורת כך פשוט במסכת סופרים וכ"כ רבינו האי בתשובה והרשב"א עכ"ל.

8וכ"כ הריב"ש בתשובה בשם הרשב"א ע"ש וטעמא דמילתא לפי שאין שייך כלל טעם זה גבי מגילה לפסול מגילה מנוקדת וה"ה אם כתוב בה טעמי הקריאה.

9ועוד דהא ע"כ צריך אתה לומר דמ"ש ר"ת ז"ל חוץ ממה שמפרש בהדיא דהיינו שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה כו' לאו דוקא דהא מצינו ג"כ שאר דברים הרבה מפורשים בגמרא שאין למגילה דין ס"ת כדאיתא בפ"ב דמגילה ת"ר השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים וקראן הקורא כמתורגמן המתורגמן יצא ומסיק דאפילו אם השמיט בה הסופר תיבות עד חציה וקראה הקורא על פה יצא.

10וכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל דמאי דאמרינן במקצתה כשרה קל הוא שהקילו חכמים במגילה מפני שנקראת אגרת אבל בס"ת אין הדין כן שאפילו לא השמיט בה אלא אות אחת פסול ואין קורין בו כו' והאריך בראיות ועוד שהרי תנן בריש פרק הקורא את המגילה עומד ויושב יצא. ובגמרא תני מה שאין כן בתורה והרבה דינים דשנינו במגילה מקולי מגילה. והא דנקט ר"ת ז"ל שאם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשירה לפי שנקט לשון גמרא דאיתא בפ"ב דמגילה אמר רב מגילה נקראת ספר ונקראת אגרת נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ונקראת אגרת שאם הטיל בה ג' חוטין גידין כשירה ע"כ.

11ועל פי הדברים האלה נ"ל להורות דמותר לחזן לקרות המגילה מתוך מגילה כשירה שכתוב בה טעמי הקריאה כדי שלא יתבטלו ממקרא מגילה.

12זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי:

13הצעיר יששכר בער איילנבורג