באר שבע סג

1אשה שנתגרשה על תנאי ומת הבעל אינה צריכה להתאבל עליו אבל אין איסור בדבר אם רצונה להחמיר על עצמה לבכות עליו ולצאת אחר מטתו כך כתב רמ"א ז"ל בהגהתו לש"ע באבן העזר סימן קמ"ה סעיף ט' ודבריו לקוחים מדברי בית יוסף בסי' קכ"ד שכתב וז"ל מ"כ ראובן חלה ונתן גט לאשתו מהיום אם מתי ונפטר ולא הניחו לאשתו ליגע אליו ואפילו לבכותו ולא לצאת אחר מטתו כי אמרו שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט ונראה שאין ממש בדבריהם דלא מיבעיא הספד ובכיה דלא מבטלי גיטה אלא אפילו היתה היא מבטלת הגט לא בטל דאין ביטול אלא באיש שהאשה מתגרשת שלא לדעתה משא"כ באיש וכל שכן דלאחר מיתה ליכא למימנע על זה ועל כיוצא בזה אמרו חכמים כל שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין לא יהא לו עסק עמהם עכ"ל.

2ואני בעניי אומר אף על גב שאין ממש בדבריהם בענין הטעם לפגם שנתנו לדין באמרם שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט מן הטעם שכתב בית יוסף מ"מ יש ממש בדבריהם בעיקרא דדינא שאסור לה להתאבל עליו וטעמא רבה איכא במילתא שלא יצא לעז על הגט על תנאי שאין בו ממש ויבאו להתירה להנשא לכהן ולא על גט על תנאי זה בלבד יש לחוש כן שלא יצא עליו לעז אלא על כל גט על תנאי יצא לעז שאין בו ממש וכבר מצינו בדוכתי טובא שחששו חז"ל כה"ג וכ"כ בהדיא הרב המובהק מהרר"ש לוריא ז"ל בהגהתו לטור י"ד בסימן שע"ד בשם מהר"ר יצחק בר משה ז"ל הלכה למעשה מטעם שכתבתי.

3ומה שכתב בית יוסף דאין ביטול אלא באיש שהאשה מתגרשת שלא לדעתה כו' זהו מדין הגמרא אבל מתקנת ר"ג שאין האשה מתגרשת שלא לדעתה ואולי על זה סמכו אותן לומדים שאמרו שאם תעשה אחד מהם תבטל הגט כן נ"ל:

4הצעיר יששכר בער איילנבורג: