בית אלהים, שער היסודות נו

1ומפני שעיקר זה וחבירו הקודם לו והוא ביאת המשיח הם קצרי יד הראיות המוכרחות כמו שקדם בשניהם, צריך אני להאריך יותר בראיות אחר שהבאתי ראיות שח"ק אחת לאחת, נוסיף ונביא ראיות מעורבות משלשתם, ונקדים כי בריאת העולם היה תכליתו נתינת התורה, ולא הוכנו לקבלה עד יציאת מצרים כמו שנזכר במקום אחר, וא"כ כל באי עולם בכ"ו דורות שמבריאת עולם עד יציאת מצרים שנתקיים העולם בחסדו ית', למה לא יזכו לקיום התורה ומצותיה הצדיקים שבעשרה דורות שמאדם ועד נח ושמנח עד אברהם, ואפילו האבות שקיימו התורה לא קיימוה כי אם בארץ ישראל ובלתי מצווים ועושים, ולמה לא יהיו מצווים ועושים גם הם ובני יעקב שהם שבטי יה ותשלום השבעים נפש הבאים מצרימה ובניהם ובני בניהם עד זמן נתינת התורה, וזו היא ראיה שיחיו ויקיימו כל המצות:

2וכן ראיה ממשה ואהרן וכל דור המדבר אשר לא נכנסו לארץ ולא יכלו לקיים מצות התורה התלויות בארץ, ואם לא היו זוכים לתחייה היו אותן המצות שנתנו אליהם כמו בטלות אצלם.

3וכן מאותם שנכנסו לארץ ומתו תוך י"ד שנים שכבשו וחלקו שלא נתחייבו בתרומות ומעשרות ולא זכו לקיימן.

4וכן כל אותם שמתו קודם שנבנית בית עולמים שבנה שלמה, שלא זכו לקיים מצות בנין בית הבחירה ומצות התלויות בה.

5וכן כל אותם שנולדו ומתו בגלות בבל ואחר בית שני שהיו בחו"ל ולא זכו לכל מה שכתוב למעלה וגם לא לכל המצות התלויות בארץ, כל אלו ראוי ומחוייב שיזכו לתחייה כדי שיוכלו לקיים כל המצות הכתובים בתורה, כי התורה ניתנה לכל ישראל וכולם זוכים בכתר התורה ומצותיה בשוה, לא שיהיו אלו חייבים בקצת המצות ואלו ברובן ואלו בכולם, שהרי כתיב (דברים ד') וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, וכתיב (שם ל"ג) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, שנראה כי כל התורה ניתנה לכל ישראל הם ובניהם ובני בניהם עד עולם שוה בשוה.

6וכן נוכל להביא ראיה לתחייה מחלום אשר חלם יעקב כשיצא מבאר שבע, כי לא ראינו את אברהם ויצחק שיחלמו אלא השגתם היתה במראה הנבואה וכ"ש יעקב שהיה שלם שבאבות. ואצלי שתי טענות בזה, האחת בהנחת הקדמה א' שאין שום נביא מתנבא כי אם בהיותו כבר נשוי שהוא אדם שלם, כדכתיב זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם, כי אז נפשו שלימה עם נפש האשה הנאצלת מנפשו בזיווג ראשון ונקיה ג"כ מהרהור הלב, וכמו שראינו האבות אברהם ויצחק, כי אחר שכתוב ויקח אברם ונחור להם נשים וגו' כתיב ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו', ולא מצינו לו דבור מהאל ית' קודם שנשא את שרה, כי גם שנעשה לו נס הצלתו מאור כשדים היה כעשיית נסים לשאר הצדיקים שאינם נביאים, וכן יצחק אחר נישואי רבקה נראה אליו ה' ואמר לו אל תרד מצרימה, וכן משרע"ה אחר נישואי צפורה נראה אליו ית' במראה הסנה, וכן יראה שהיה בנביאים אחרים ושמואל שהיה נער בהנבאו בנבואת יעוד בני עלי אפשר שהיה מבן י"ג שנה ולמעלה והיה נשוי. והרי בניו שהיו שופטים על ישראל ומסתמא היו בני ארבעים שנה והוא לא חיה כי אם נ"ב שנה, וא"כ יעקב אבינו ע"ה שלא היה נשוי עדיין לא נגלה אליו ה' במראה הנבואה, ולהיותו שלם באת עליו הנבואה אפי' שהיה פנוי אלא שהיתה בחלום לסבה הנזכר.

7הטענה השניה היא על מה שהבאנו ראיה לתחיית המתים מחלום זה של יעקב, כי כתיב בו ויחלום והנה סולם וגו', וכתיב אח"כ וייקץ יעקב משנתו, וידוע כי השינה היא חלק מיתה, וכמו שאמרו אחד מששים במיתה, וההקצה מן השינה הוא רמז להקצת תחיית המתים כמ"ש יחיו מתיך וגו' הקיצו ורננו שוכני עפר וגו', וענין החלום שחלם בשינה זו הוא מורה ג"כ לתחיית המתים כמו שאמר ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, יורה על השגחת האל ית' בזה העולם במעשה האנשים, ואותם שהם כמו מלאכים והם הצדיקים עולה נשמתן למעלה אחר מעשיהם הטובים שקדמו לעלות דרך הסולם, כמו שכתוב (ישעיה נח) והלך לפניך צדקך וגו', וחוזרים ויורדים דרך הסולם לזמן התחייה, ואמר לו ג"כ הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, ונתינתה ליעקב אינו אלא בזמן התחייה, ורמז לו ג"כ כי התחייה אינה אלא בארץ ישראל, וכמו שאמרו שקפל כל א"י תחתיו כשאמר לו הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, והוא בזמן התחייה כי הצדיקים שבח"ל אינם חיים אלא ע"י גלגול מחילות לא"י, כי ע"ז הוא שהשביע יעקב את יוסף בנו שישאהו ממצרים ויקברהו בקברות אבותיו כדי שלא יצטער בגלגול מחילות הנרמז לו בחלום זה, ולכן נתגלה לו ענין תחיית המתים בענין החלום הזה ולא לאבותיו כי הם מתו בא"י ונקברו בה ובה יקומו לזמן התחייה, אבל יעקב שמת בחו"ל אם לא היה נרמז לו כאן ענין תחיית המתים בא"י לא היה משתדל ומשביע את יוסף בנו שישאהו משם לקברי אבותיו: