בית שמואל מט

1וכתב לה כתובה . כ"כ הרמב"ם והטור דאיירי שכת' לא' מהן כתובה ונאבדה גם י"ל שכתב כתובה ולא הזכיר את שמה או דאיירי שכל שמותיהן שוין ועיין סי' נ"ד פלוגתת הפוסקים אם יש לארוסה כתובה כשלא כתב לה כתובה ובפרי' כתב לדעת הטור בכה"ג דאינו אלא קנס לכ"ע לא קנסי' ליה אם קידש בביאה ליתן לכ"א הכתובה אלא דוקא כשכתב לא' מהן ולא משמע כן משאר פוסקים ויותר מסתבר דהטור סמך את עצמו על הדין שכתב בסימן נ"ד וכן משמע בב"ח:

2שיתן כתובה לכ"א . בח"ה סימן שס"א מבואר אם גזל מאחר צריך ליתן לכ"א וכ"א ישבע וא"י למה לא ישבע כאן ג"כ כ"א, ובש"ס מדמה אלו שני דיני' להדדי:

3אין חזרתו כלום . בסי' ל"ח כתבתי דהוי קדושין דאורייתא, כתב ב"ח בשם הריב"ש אפילו להחמיר לא הוי כדיבור והיינו ע"כ דס"ל דהם קדושין דאוריי', וכתב בתשו' ריב"ש סימן רס"ו הא דאמרינן תוך כ"ד לאו כדיבור דמי היינו דוקא כשמקדש ועביד מעשה אז א"י לחזור אבל העדים האומרים פלוני קידש יכולים לחזור לכן אם האב אומר קדשתי את בתי או היא אומרת נתקדשתי יכולי' לחזור תכ"ד משום דהוי כעדות ולעיל כתבתי כן בשם הבדק הבית:

4להורות בהם . בט"ז מדייק דוקא להורות אסור אבל לסדר קידושין מותר דאין שם להורות אבל לסדר הגט דיש הרבה פרטים אסור לסדר אא"כ יודע בטיב גיטין: