בית יוסף, חושן משפט קפד:ב
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 184:2
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם בספ"ז מהל' מכירה: ואם נתנו לו המעות מעורבים וכו' מתבאר מתוך המימרא שכתבתי: גם בזה כתב הרמב"ם בפ' הנזכר והסכימו תלמידי הרשב"א לדבריו פ' איזהו נשך: וכן אמר הרמ"ה. והר"ר ישעיה כתב. ל' הרמב"ם בספ"ז מהל' מכירה. ולפ"ז אינו תלוי במה שנתנו לו וכולי לענין פי' ההלכה ודאי יש חילוק בין דברי הרמב"ם למ"ש רבינו בראש סימן זה דלדברי רבינו מאי דאמר רבה ולא אמרן אלא דלא צר וחתם וכו' קאי לבעל המעות ולהרמב"ם קאי לעת הקנייה ודקדק רבינו כן מדבריו שכתב אם היו המעות מעורבות ולא כתב אם נתנו לו המעות מעורבות אבל לענין הדין נ"ל דאפילו נתנו לו כל א' צרור כספו אם עירבן השליח וקנה במקצתן לכ"ע הוי המקח לכולם ורבה אורחא דמילתא נקט שאם נותנין לו כל אחד צרור כספו אין דרך השליח לערבם אבל מדברי רבינו נראה שיש חילוק דין ביניהם דאם נתנו לו כל אחד צרור כספו לפיכך כתב רבינו אע"פ שעירבם השליח כיון שלא נתכוין השליח לקנות אלא לאחד מהם לא קנה חבירו מאחר שהקפידו לתת כל אחד צרור כספו כל א' זוכה לעצמו ואם נתנום מעורבים נתכוונו לזכות כולם כאחד הילכך אע"פ שנתכוין השליח לקנות לא' מהם זכו כולם. ולהרמב"ם אם היו הדמים מעורבים בין שנתנום מעורבים בין שעירבם השליח אע"פ שלא נתכוין לקנות אלא לאחד מהם זכו כולם וכן פירש"י: (ב"ה) ומשמע לי דחתומים לאו דוקא דכל שאינם מעורבים למאן דזבן זבן אפי' לא חתימי ולא ציירי אלא אורחא דמילתא נקט דכל שאינם מעורבים צר וחתים אינש אינש לחודיה דאם לא כן תיקשי דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא בהרמב"ם: