בית יוסף, חושן משפט רב:ט
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 202:9
Open in the reader →1א"ל משוך בהמה זו וכו' בפ"ק דמציעא (ט:) גמרא היו שנים רוכבים על גבי בהמה וכו' בעי ר"א האומר לחבירו משוך בהמה זו לקנות כלים שעליה וכו' אלא וקני כלים שעליה מהו מי מהניא משיכה בבהמה לאקנויי כלים או לא אמר רבא אי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני כלים חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא בשעמדה והאמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והלכתא בכפות. ופירש"י מי קני כלים. במשיכה דבהמה עם הבהמה דמדקא מיבעיא לך במוכר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דמדקני בהמה קני כלים משום תורת חצר דקיי"ל חצירו של אדם קונה לו ובהמתו כחצירו והילכתא האי דפשיטא ליה דכי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה בכפות הוא דפשיטא ליה דדומיא דחצר הוא קני וכיון דבעיין לא איפשיטא נמצא דכשא"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה אפילו היא כפותה לא קנה כלל דכיון דלא הקנה לו הבהמה חצירו של מוכר היא והיאך תקנה ללוקח ואי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה ומשך הבהמה לקנותה וגם לקנות כלים שעליה אם היתה כפותה קנה הכלים מטעם חצר ואם לא היתה כפותה לא קנה הכלים דחצר מהלכת היא וכן פסק הרמב"ם בפרק ג' מהלכות מכירה ולא חילק בין מציאה למקח וממכר וכ"כ תלמידי הרשב"א אבל הר"ן כתב דכיון דבעיין לא איפשיטא נ"ל דאי משך בכה"ג לא מפקינן מיניה דהו"ל תופס ברשות דומיא דכור בל' סאה בסלע וראיתי מחלקים ביניהם דהתם משיכה גמורה הוא דעבד אבל הכא דספיקא בגופה דקנייה ודילמא לא קני כלל מפקינן מיניה ואין זה כלום אצלי דהתם נמי איכא לספוקי דלמא מוכר לא נתכוין להקנות עד שימשוך לוקח כל הכור וכלישנא קמא דאמר כור בל' ומשיכה דלא מהניא היא עכ"ל. והרא"ש כתב ובעיין לא איפשיטא הילכך אי א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קנה הכלים במשיכת הבהמה ואפילו בכפותה דכיון דבעיין לא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא אבל במציאה והפקר אם אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה כיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק משפק ואם תפסה אחר מוקמינן לה בחזקת מרא קמא שהוא מוחזק בה מספק ובמקח ובממכר אי א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה לא קנה הכלים אלא אם כן היתה כפותה. וכתבו תלמידי הרשב"א שי"מ דמשיכה לא מהניא בכליו של מוכר ומש"ה אתי לה הכא משום חצר דאי מטעם משיכה פשיטא ליה דלא קני וזה אינו אלא איפכא היא דטעמא דלא אתי לה משום משיכה משום דפשיטא ליה דקנה אלא הכא הכי קמיבעיא ליה היכא דא"ל משוך וקני כלים שעליה על גבה כלומר מדין כליו מי קני והיינו דאקשינן ואפילו כי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני והא חצר מהלכת היא דכליו דקני מדין חצר הוא וחצר מהלכת לא קנה והאי הוא דמיבעיא ליה לר"א דלית ליה זכותא בהאי שאלה דבהמה אלא לקנות כלים בלחוד ולא למידי אחרינא אי מהני או לא משמע מדבריו דפשיטא ליה דאי א"ל קני בהמה ממש וקני כלים דקנה והיינו דאקשי ליה והא חצר מהלכת לא קנה ואסיקנא והילכתא בכפותה ופירש"י בכפותה פשיטא ליה דאי אמר לו קני בהמה דקני כלים אגבה ואי לא מקני ליה בהמה אלא לאקנויי כלים אע"ג דכפותה קא מיבעיא ליה ובעיין לא איפשיטא עכ"ל ולפ"ז אם לא הקנה ולא השאיל הבהמה כלל אלא שא"ל קני כלים אלו ומשך הבהמה נקנו לו כלים שעליה ולא מיבעיא לן אלא היכא דא"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה על גבה והתוספות כתבו דהכי קמיבעיא ליה אי מהניא במשיכת בהמה לכלים או לא משום דלא דמי משיכות להדדי דמשיכת הבהמה על ידי הילוך ומשיכת הכלים ע"י גרירה כלומר ואע"ג דבכפותה נמי מיירי מ"מ סתם קניית הבהמה על ידי הילוך ומש"ה לא איבעיא ליה באומר משוך קופה זו לקנות כלים שבתוכה דההיא פשיטא דקני לפי שהקופה ומה שבתוכה משיכתן שוה וכן דעת הרא"ש והר"ן וסיים בה עוד הר"ן ואמר ליה רבא מדאיבעיא לך במשוך בהמה משמע דפשיטא לך דאי א"ל קני מהני אף בכלים דאף על גב דמדין משיכה לא מהניא משום דלא דמו מהני מיהא מדין חצר ואמאי חצר מהלכת היא והילכתא בכפותה כלומר בכה"ג קניא מדין חצר וכתב עוד הר"ן והילכתא בכפותה כלומר בכה"ג קניא מדין חצר וכה"ג אמרינן לגבי עבד בהזורק ואיכא מ"ד דהכא והתם ישן בעינן מדאמרינן התם וכ"ת בישן וכו' ואיכא מ"ד דבכפות לחודיה סגי ותמיהני על רבינו שכתב בסמוך גבי עבד דכפות וישן בעינן כדעת התוס' והרא"ש וכאן לא הצריך אלא שתהיה כפותה ושמא ס"ל דדוקא לגבי עבד שהוא בן דעת לא סגי בכפות ובעינן נמי שיהא ישן אבל גבי בהמה שאינה בת דעת בכפותה סגיא: