בית יוסף, חושן משפט רי:ב
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 210:2
Open in the reader →1ופסק ר"ח דה"ה נמי בירושתו שאין לעובר זכיה בה וכולי בפרק אלמנה לכה"ג (סז.) תנן בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר העובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי ובגמרא מפרש טעמא משום דקסבר עובר במעי זרה זר הוא כלומר ואית ליה קניה ולפיכך פוסל בעבדים מלאכול בתרומה בשביל היורשים מפני חלקו שהוא זר ואמרינן תו בגמרא אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי ר' יוסי אבל חכמים אומרים יש לו בנים אוכלים בשביל בנים אין לו בנים וכו' אוכלים משום משפחה ופרש"י משום משפחה. שאין אחד מישראל שאין לו יורשים וכל זמן שלא נולד העובר זוכה הקרוב לירושת כהן ואוכלים בגינו ופסק שם הרי"ף דלא כר' יוסי אלא כחכמים דאמרי אין לעובר קניה ואין לו חלק עד שיולד הילכך אפילו במעי גרושה לא פסיל להו לעבד עד שיולד והראב"ד תמה עליו והכריע לפסוק כדר' יוסי מכח סוגיית מי שמת והרמב"ן סתר אותה ראיה ואדרבה הכריע כדברי הרי"ף מכח הסוגיא ההיא והרא"ש דחה ראיותיו והסכים לדברי הראב"ד וכל דברי' הללו תמצאם בארוכה בפסק הרא"ש בפרק אלמנה לכ"ג ולא ראיתי להעתיקם הנה שלא להאריך ודעת התוספות בפרק מי שמת בשם ריב"ם כדעת הראב"ד והרא"ש. וכתב הרא"ש בפרק מי שמת דהרמב"ם פסק כר' יוסי ואני לא ידעתי היכן מצא הרא"ש כן בדברי הרמב"ם שאע"פ שתחילת דבריו בפ"ח מהלכות תרומה משמע לכאורה דס"ל כר' יוסי שכתב שאינו ילוד אינו מאכיל הלא תכף כתב לפיכך אם היה העובר חלל אינו פוסל את העבדים וזה כדברי חכמים והגם כי דבריו באותה בבא יש בהן קושיות והויות יצטרך נגר להולמן וליישבן ע"פ סוגיות הגמרא ודברי התנאים לא אאריך בזה ואיכא למידק דאע"ג דאמרי' בריש מי שמת (שם) דהא דתנן תינוק בן יום א' נוחל ומנחיל בן יום א' אין עובר לא דה"ק נוחל בנכסי האם להנחיל לאחים מן האב ודוקא בן יום אחד אבל עובר לא מ"ט דהוא מיית ברישא ואין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחים מן האב וא"כ אפילו נימא שזוכה בירושה בעודו העובר היכא דמת אינו מוריש לאחיו ירושת אמו ובירושת אביו לית לן בה אם לא יירש דמ"מ יורשיו יזכו מכח מורישיו דילמא לא קי"ל הכי אלא דזמנין דמייתא איהי ברישא כדפי' רשב"ם למר בריה דרב יוסף שם בסמוך ואף על גב דכתב דרפוי מירפי' בידיה דילמא אנן בריר לן ויש לומר דכיון דזמנין דאיהו מיית ברישא הוה ליה ספיקא והמע"ה: