בית יוסף, חושן משפט ריא:ה
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 211:5
Open in the reader →1כתב הרמב"ם (וכו') פרק כב מה"מ: כתב המרדכי בהמוכר את הבית שנמצא בתשובת רב נסים גאון שאם ראובן מכר כור חטים לשמעון בדינר וקנה מידו וקבל הדמים ולאחר זמן תבעו ונמצא שלא היה לו חטים בשעת הקנין חייב להעמיד ליה מקחו ואפילו נתייקר דתניא בתוספתא דב"מ פ"ד המוכר לחברו בחזקת שיש לו ונמצא שאין לו לאו כל הימנו לאבד זכותו של זה וגם בירושלמי דתרומות ר' אבהו בשם ר"ל אמר הא למה זה דומה למוכר חפץ לחבירו ונמצא שאינו שלו חייב להעמיד לו מקחו ובעל העיטור במכירת קרקעות כתב סברא זו דרב ניסים והזכירה ה"ה בפכ"ד מה' מכירה והר"ן בהמוכר את הבית בשם העיטור אע"פ שהביא ראיה רב ניסים אתוספתא זו היא לומר דדשלב"ל אלא שאינו ברשותו יכול להקנות והרמב"ם לא ס"ל הכי כמבואר בדבריו פכ"ד מהל' מכירה גבי האומר לחבירו קרקע ודקלים אני מוכר לך וכו' וכמו שאמרת בסימן ר"י מ"מ אפשר שמהתוספתא הנזכרת למד הרמב"ם דין זה ומפרש אותה תוספתא כשפסק על שער שבשוק שכבר יצא שער החיטים בשוק דאז קנה משום דהוי כאילו יש ברשותו וכדתנן בא"נ (עב.) יצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה ואע"ג דההיא לגבי רבית מיתניא ילפינן מינה לענין קיום המכר כדי לקיים דברי התוספתא אבל כשפסק בדבר שאין שער בשוק הוי כדבר שלב"ל ולא קנה ועיין במה שכתבתי בסימן ר"ט ולא הבנתי דברי ה"ה שכתב על לשון זה שכתב הרמב"ם זה מבואר ר"פ איזהו נשך עכ"ל ומאחר שלא הזכיר דברי התוספת' ליכא לאתויי מההיא דאיזהו נשך דאיתמרא לענין איסור רבית למילף מינה לענין קיום המקח: