בית יוסף, חושן משפט ריד:ח
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 214:8
Open in the reader →1והדין הג' דהיינו שאם מכרה המוכר לאחר ונפלה אזדא ליה שכתב עליו רבינו שאינו מבין טעמו אכתוב לך לשון הרמב"ן עצמו ומשם יתבאר לך טעמו של דבר וז"ל וכשמכרה לאחר נראה שכיון שאין האויר נקנה ללוקח נפל אזדא כדאמרינן גבי משכיר דהא לא קני הכא קנין הגוף אלא אותם עצים ואבנים הוא שקנה עכ"ל ומשמע דה"ק כשהיתה עליה בנויה וכתב לו עומקא ורומא ולא כתב לו מארעית תהומא עד רום רקיע שאין אותה עליה מכורה נמצא שאע"פ שמכר לו הבית ואויר שעליו שייר לעצמו אויר שאותה עליה בנויה בו וכל שמשייר לעצמו משוייר הוא וכמו שנתבאר בסימן רי"ב ומיהו אע"ג דאמרינן שהאויר משוייר לעצמו היינו כל עוד שהוא משתמש בו אבל כשבא למוכרו לאחרים הו"ל כמוכר חצר לזה ואויר לזה דהכל לבעל החצר וכמ"ש בסימן ר"ט לגבי משייר דשלב"ל ועכ"ז הוקשה לרבינו דלא דמי למוכר חצר לזה ואויר לזה דהתם כיון דאויר אין בו ממש לא שייך ביה מכירה אבל כאן שאויר זה שיירו לעצמו והוי שיור אמאי לא יהא כח בידו למוכרו ונימא דכי מכר לו עליה מכר לו כל זכות שיש לו בו. וכל דינים אלו שכתב הרמב"ן כתב גם הר"ן: