בית יוסף, חושן משפט רטז:ג
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 216:3
Open in the reader →1מכר השדה ופירש ואמר חוץ מדקל פלוני וכו' שם א"ל לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דיקלא טבא הוא שיורא שייריה אי דיקלא בישא הוא כ"ש הנך ופירש"י א"ל מוכר שדה אני מוכר לך לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דיקלא טבא הוא כלומר מן הבינונים שטוענים פירות קצת לחודיה שייריה דדעתו ליהנות מפירות שדהו פורתא וקנה הלוקח כל השאר בכלל השדה ואי דיקלא בישא הוא אע"פ שיש עדיין רעים ממנו אלא דקרו ליה אינשי להאי דיקלא בישא כגון דלא טעין קבא דאילו טעין קבא לאו דיקלא בישא הוא כדאמרי' בעלמא דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה כ"ש הנך המוטבים ממנו ששיירן לעצמו דה"ק אפי' ההוא דיקלא בישא אני משייר לעצמי ומיהו אם יש בשדה דיקלא בישא טפי מהאי אינהו מזדבני בכלל דהא דאמרי' כ"ש הנך אדיקלי דטבי טפי מהאי קאי. וז"ל הרמב"ם בפכ"ד המוכר שדה לחבירו והיו בה דקלים וא"ל חוץ מדקל פלוני אם דקל טוב ומשובח הוא אותו הדקל לבד הוא ששייר והשאר ללוקח ואם דקל רע הוא ששייר לא קנה מן הדקלים כלום. וכתב ה"ה בחידושי הרשב"א פי' הר"י ן' מיגא"ש דלאו הטוב שבכולן או הרע שבכולן אלא מן הטובים או מן הרעים עכ"ל גם הר"ן כתב אי דיקלא טבא הוא שיורי שייריה כלומר ואע"פ שיש טובים ממנו לדידיה הוא לחוד דשייר דעבידי אינשי דמשיירי דקל טוב וכן דעת הראב"ד ז"ל אבל דיקלא בישא אנן סהדי דמשום האי דיקלא לא נחית לשיורא אלא כ"ש הנך קאמר ומיהו אותם שהם רעים ממנו כתב ר"ש שאינן משויירין ואיפשר שאף הם משויירין דלא נחית למידק כולי האי ולברר הרע שבכולן ואיהו אכולהו איכוין עכ"ל. ונראה שזהו טעמו של הרמב"ם שכתב לא קנה מן הדקלים כלום: