בית יוסף, חושן משפט רטז:ח
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 216:8
Open in the reader →1הקונה ג' אילנות בתוך שדה חבירו קנה קרקע משנה בפרק הספינה (בבא בתרא פא.): וכתב הר"י דוקא אילנות גדולו' וכו' נראה שטעמו משום דאילנות תנן והנך נטיעות הן ולא אילנות ומפני כך כתב רבינו דמיסתבר כותיה ומה שאמ' בשם הרמב"ם הוא בפכ"ד וכתב ה"ה שטעמו משום דשלשה אילנות סתם שאינו לא שנא קטנים לא שנא גדולים וכתב עוד הרמב"ם דאפי' מכר לו ג' בדי אילן הרי יש ללוקח קרקע הראוי להם וכתב ה"ה דהיינו בעיא דרבי ירמיה שיתבאר בסמוך: ואם קנה שלשה אילנות יוצאין משורש אחד למטה תחת הקרקע וכו' שם (פג.) בעי רבי ירמיה מכר לו שלשה בדי אילן מהו אמר ליה רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש דתנן המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראין ר' אלעזר בר צדוק אומר אם יש ביניהם מארבע אמות ועד ח' מצטרפים ואם לאו אין מצטרפין ופר"ש שלשה בדי אילן. אילן אחד מכר לו שיש לו שלשה בדים מרוחקים זה מזה ארבע אמות והעלתה קרקע שירטון ונראין בשעת מכירה כשלשה אילנות מי אזלינן בתר גוף האילן דמיניה קא רבו ואין לו קרקע או דילמא כיון דנשרשו כל אחד בקרקע קנה קרקע ואף על גב דמחברי תחת הקרקע: מצטרפים. ואע"ג דכל שני גפנים ינקי משורש אחד והוא הדין לשלשה בדי אילן דקנה קרקע: יבש האילן או נקצץ יכול ליטע אחר במקומו שם במשנה: ומה שאמר וקונה כל אילנות קטנות שביניהם שם בברייתא כמה יהו מקורבין ארבע אמות וכמה יהו מרוחקים י"ו אמה הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהם: ומה שאמר רבי' דדוקא קטנות נראה שטעמו משום דאם גדולים הם אין סברא שבקניית שלשה יקנה כל האחרים: וכמה קרקע קונה עמהם תחתיהם וכל מה שביניהם וחוצה להם כמלה אורה וסלו ברייתא שם. ופירש רש"י תחתיהם. תחת עיקר האילנות והנופות: וביניהם. קרקע מגולה שבין נופות אילן זה לנופות אילן אחר: וחוצה להן. סביב האילנות מקום שכלין נופותיהם ולחוץ: ומה שאמר וזה המקום שחוצה להן אין אחד מהם רשאי לזורעו בלא דעת חבירו שם אמר ליה אביי לרב יוסף אותן אורה וסלו מי זורען אמר ליה תניתי' וכו' הא לא דמיא אלא לסיפא זה וזה אינם רשאים לזורעה ותניא נמי הכי ופר"ש אותן אורה וסלו מי זורען. בעל האילן דשלו הן או בעל השדה דלא נשתעבדו לבעל האילנות אלא בשעת לקיטת פירותיו לדרוס עליהם אבל תחתיה' וביניהם פשיטא ליה דבעל האילן זורען. וכתב ה"ה בפכ"ד דטעמא דמקום אורה וסלו אין אחד מהם רשאי לזורעו זה לפי שאינו שלו וזה שלא יטנפו פירותיו הנושרין: ומה שאמר ואם פירש ששיירו הקרקע לעצמו לא קנה הקרקע שתחתיהן וביניהם וחוצה להן לא שנא אם יש קרקע הרבה יותר ממה שצריך לאילנות וכו': בד"א שבשלשה קנה קרקע בזמן שנטועין כחצובה וכו'. שם כיצד הם עומדין רב אמר כשורה ושמואל אמר כחצובה מאן דאמר כשורה כ"ש כחצובה ומאן דאמר כחצובה אבל כשורה לא משום דמזדרע בינייהו ופירש רש"י כחצובה. קנקן שיש לו ג' רגלים אחד כנגד אויר השתים כל שכן כחצובה דאין הקרקע ראוי לחרישה ולא שיירה לעצמו וידוע דהלכה כשמואל בדיני ויש גורסים רבי יוחנן במקום שמואל וידוע דהלכה כמותו לגבי רב וכן פסקו הפוסקים: ומה שאמר ושיהיה בין אילן לאילן לא פחות מארבע אמות ולא יותר מי"ו שם אסיק רבא הכי ותניא כוותיה ופירש רש"י עד י"ו ולא י"ו בכלל והתוס' כתבו דהני עד ועד בכלל וכך הם דברי רבינו וכתב הר"ן שכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בה' מכירה: ומה שאמר ואלו הארבע והשש עשרה מודדין ממקום יציאת האילן מן הארץ שהיא עבה שם בעי רבי ירמיה כשהוא מודד ממקום קצר הוא מודד או ממקום רחב הוא מודד אמר ליה רב גביהא מבי כתיל לרב אשי תא שמע דתנן הרכובה שבגפן אינו מודד אלא מעיקר השני ופירש ר"ש ממקום קצר. מגובה גזע האילן הוא מודד הי"ו אמות והארבע אמות או ממקום רחב סמוך לקרקע הוא עב: תא שמע. דמן הבינוני הוא מודד: עקר השני. פקק השני אבל לא מן העקר הראשון שרחב יותר ולא מן השלישי שקצר הרבה אלא מן הבינוני והוא הדין לאילנות אבל התוספות פירשו דמדנקט לשון עקר מוכח שמודדין ממקום רוחב ודברי רבי' כדברי התוספות וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפכ"ד וה"ה כתב על דברי הרמב"ם פי' רשב"ם ולא דק: ומה שאמר אבל אם אינם עומדים כצורה זו או שהם מקורבים יותר מארבע או מרוחקים יותר מי"ו או שמכרן בזה אחר זה שם בברייתא (פג.) פחות מכאן או יתר על כן או שלקחן בזה אחר זה הרי זה לא קנה את הקרקע ולא את האילנות שביניהם לפיכך יבש האילן או נקצץ אין לו קרקע: ומה שאמר או שמכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר או שנים בתוך שלו ואחד שיש לו בתוך שדה של חבירו וכו' או שמפסיק ביניהם בור או אמת המים או רכב דקלים או ר"ה כל זה שם בעיא דסלקא בתיקו וידוע דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע: ומה שאמר ואין צריך לומר אם לא מכר לו אלא שני אילנות לבד וכולי פשוט הוא ומבואר שם במשנה (פא.) הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו לא קנה קרקע: ומה שאמר והוא שאין גזעו מחליף שם אהא דתניא לפיכך יבש האילן או נקצץ אין לו קרקע. כתב הרא"ש נראה לפרש נקצץ דומיא דיבש מה יבש בזמנו אף נקצץ בזמנו כלומר שהזקין ונקצץ ואין גזעו מחליף והכי דייק בפ' המקבל אבל אם גזעו מחליף אין זה אילן חדש והוי כיוצא מן הגזע ה"ר יונה ז"ל עד כאן לשונו: ופירש רשב"ם לר' עקיבא דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר וקיימא לן כוותיה אפי' קונה ב' יש לו קרקע בפ' חזקת (בבא בתרא לו:) אהא דאמרי' מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דרבי עקיבא ורבנן פירוש דבקונה שני אילנות מיירי דלרבי עקיבא קנה קרקע ולרבנן לא קנה וסתם מתניתין דפרק הספינה דקתני לא קנה קרקע כרבנן והתוספות חלקו עליו ופירשו דבקונה שלשה מיירי דלרבי עקיבא קנה קרקע אבל בקונה ב' אף לרבי עקיבא לא קנה קרקע כסתם מתניתין דפרק הספינה וזהו שכתב רבינו בשם ר"י: ומה שאמר וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל בפרק הספינה הכריע כן וכן הוא דעת הרי"ף שכתב סתם מתניתין ובעי' דמכר לו שנים בתוך שלו ואחד על המצר וכו' וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפרק כ"ד: ופר"י אע"ג דשנים אין לו קרקע ליטע אחרים במקומן ולא קרקע שביניה' יש לו כמל' אורה וסלו וכו' שם (פב:) אהא דאמר רבי זירא מדברי רבינו נלמוד שלשה הוא דאין לו דרך הא שנים יש לו דאמר ליה בארעא דידך קיימי ופר"ש מדברי רבי' ר' אליעזר שפירש טעמו משום דארעא אחריתי היא הא שנים יש לו דרך דהא אין לו קרקע דאמר ליה לוקח בארעא דידך קיימי ושעבדת לי קרקע שלך לצורך אילנות כאדם שמשאיל מקום לחבירו בביתו להניח חפציו כן גם זה משאיל לו וכתבו התוס' מדברי רבינו נלמד וכולי פירוש משמע מתוך דברי ר' אליעזר דיותר יש להם דרך מאורה וסלו ומדתנן בשני' הגדילו לא ישפה אלמא יש אורה וסלו כיון דאפי' משפה אינו ומדיש לו אורה וסלו בשנים כ"ש דרך עכ"ל: והר"י כ' שאין המוכר רשאי לזרוע תחתיהן דמיטנפי פירי דלוקח והא דאמרינן שלא קנה לוקח תחתיהם היינו לענין שאינו רשאי לזרוע שם: ובשלשה שקנה קרקע אם הגדילו הענפים ונתפשטו חוץ משיעור הקרקע צריך לקוצצם שם (פא.) במשנה קנה ג' קנה קרקע הגדילו ישפה ופיר"ש הגדילו. חוץ לקרקע שלהן ישפה המוכר דכיון דאין נטועין בשל מוכר כי אם בקרקע של לוקח והמוכר לו שעבד לא קרקע שלו אינו מניחן ליכנס בשלו מאחר שמזיקין לו: וכתב ה"ר יונה אפי' לא הגדילו אלא תוך מלא אורה וסלו צריך לקוצצן שאם לא ישפה שמא יחזיק ע"י תוספת הענפים כמלא אורה וסלו חוץ לענפים עיין בנ"י: ואם נחלקו לאחר זמן שיאמר הלוקח עד כאן היו מגיעים הענפים בשעת מכירה וכו'. כתב הרמב"ן שעל הלוקח להביא ראיה וכו' ה"ג ולא כמו שכתוב בספרים הרמב"ם במ"ם שהרי לא נמצא כן בדברי הרמב"ם והרב המגיד כתב סברא זו ג"כ בשם הרמב"ן וכתב עליה והרשב"א כתב שלולי שאמרה הרב ז"ל הייתי אומר שעל המוכר להביא ראיה לפי שאני אומר כאן נמצאו וכאן היו ואין זה כבאין לטעון על השדה שזה אומר עד כאן מכרת לי וזה אומר לא מכרתי שעל הלוקח להביא ראיה שהוא המוציא דשאני הכא דהדבר ידוע שמכר לו האילנות והקרקע שתחתיה מכור עמהם ואנו רואים ענפי האילן נוטים ע"כ והן עדות על מכירת הקרקע והמוכר שטוען שגדלו ולא היו כאן בשעת המכירה עליו הראיה כנ"ל אלא שאני מבטל רצוני מפני דעתו עד כאן לשונו. וגם נמקי יוסף כתב כן בשם הרשב"א וגם בשם הריטב"א שביטלו דעתם מפני דעת הרמב"ן: וכל השריגים היוצאים מהם ל"ש אם הם מגוף האילן ל"ש מן השרשים הכל לבעל האילן. שם במשנה קנה שלשה קנה קרקע העולה מן הגזע ומן השרשים שלו: ובשנים שלא קנה קרקע אם נתפשטו אפילו הרבה אין צריך לקוצצן ואם הוציאו שריגין מהשרשים והוא במקום שאינו רואה פני חמה הן של מוכר ואם הוציאו מן הגזע והוא ממקום שרואה פני חמה הרי הן של לוקח אבל צריך לקוצצן מיד וכו' שם במשנה הקונה שני אילנות בתוך של חבירו ה"ז לא קנה קרקע הגדילו לא ישפה העולה מן הגזע שלו מן השרשים של בעל הקרקע ופר"ש הגדילו. הרחיבו הענפים הרבה: לא ישפה. לא יקצוץ אותן בעל הקרקע אף על פי שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות הרי שיעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צרכן שע"מ כן לקחו: העולה מן הגזע שלו של בעל האילן דמגוף אילנות קא אתי: מן השרשים של בעל הקרקע. דכיון דמתחת לקרקע יוצא מקרקעי גדול ובגמרא (פב.) ה"ד מן הגזע ה"ד מן השרשים אמר רבי יוחנן כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע ושאינו רואה פני חמה מן השרשים וליחוש דילמא מסקא ארעא שרטון וא"ל תלתא זבינת לי ואית לי ארעא אלא אמר רב נחמן יקוץ וכן אמר ר' יוחנן יקוץ ופר"ש כל שרוא' פני חמה. היינו כל האילן חוץ מן הקרקע ושאינו רואה פני חמה היינו מתחת לקרקע: וליחוש זימנין דמסקא וכו'. כיון דאמרת מן הגזע היינו כל שרואה פני חמה ואפילו סמוך לקרקע הרי הוא של בעל האילן ואם כן היכי תקון רבנן מילתא דאתי בה מוכר לידי פסידא והא זימנין שיש לו אילן אחד בתוך שדה חבירו ואמור רבנן דהיוצא מן הגזע שלו ומסקא ארעא שרטון ותגביה הקרקע עד יתכסה אילן היוצא מן הגזע מקצתו בקרקע ויראה כג' אילנות וכגון שהיה רוחב בין הגזע לאילן כשיעור המפורש לפנינו ויטעון לוקח שיש לו קרקע ויפסיד המוכר דהוי כג' אילנות וקנה קרקע והו"ל לרבנן למימר היוצא מן הגזע יחתוך בעל האילן פן יפסיד המוכר א"ר נחמן יקוץ מתניתין דקתני היוצא מן הגזע שלו לא שיניחנו כך ויגדל אלא הרי הוא שלו ע"מ לקצוץ ולשרוף: ואם קנה דקל אין לו כלום בשריגים אפילו היוצאים מעיקר הדקל שם אמר רב נחמן נקטינן דקל אין לו גזע ומסקינן דה"ק אין לו גזע לבעל דקל לפי שאינו מוציא גזע ופר"ש לפי שאין דרך דקל להוציא מן הגזע כלום אלא מלמעלה בראשו גדילים כל ענפיו ומש"ה מסיח דעתו ואפי' אי מקרי יוצא מן הגזע הרי הוא של בעל הקרקע: