בית יוסף, חושן משפט ריח:ג
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 218:3
Open in the reader →1לא היו הבקעים עמוקים י' ולא הסלעי' גבוהי' י' נמדדין עמה שם במשנה (קב:) ופר"ש דטעמ' משום דאין שדה בלא טרשין ובטילי להו ומ"ש והוא שלא יהא בכולן אלא שיעור ד' קבין וכו' שם בגמרא (קג:) אמתני' דקתני פחות מכאן נמדדין עמה א"ר יצחק טרשין שאמרו בית ד' קבין ופירש רשב"ם טרשין שאמרו במתני' פחות מכאן נמדדין עמה וה"ה לנקעים מלאים מים דלא חזו לזריעה ה"מ דנמדד כגון דלא הוי אלא בית ד' קבין בין כולם כי מצרפת להו בההוא בית כור וה"ה לקביים בחצי כור אבל טפי מד' קבין לא מקבל לוקח דהא בית כור עפר אתני ליה מוכר ללוקח וכולי האי לא מחיל איניש: וכתב הרמב"ן ע"ז והוי יודע דוקא בנקעים קטנים כגון מד' טפחים ועד י' א"נ עד ד' אמות אבל נקעים גדולים לא שהרי יש להם שם בפני עצמם וכיון שמלאים מים אין נמדדין ושיעורן מצינו בירושלמי רוחבן כמה ר' ינאי אומר עד י' ר"י בר בון אומר עד ד' אמות ונראה דאנקעים קאי כמו שפירשתי עכ"ל ומ"ש אבל יש בהן יותר מד' קבין אין נמדדין עמה אפילו ראויין לזריעה ואינם גבוהים עשרה טפחים: ומיהו היה אומר א"א הרא"ש ז"ל דווקא כשגבוהים ג' טפחים אבל אם אינם גבוהין ג' אפי' אם יש בהם יותר מד' קבין כיון שראויין לזריעה נמדדין עמה: וכתב הרמב"ן ז"ל הא דנמדדין עמה כשהן בהם יותר מד' קבין דוקא כשאין קטנים מד' טפחים וכו' הרמב"ן גרסינן בנו"ן ולא כמו שכתוב בספרים הרמב"ם במ"ם כי לא נמצא כן בדברי הרמב"ם אבל בדברי הרמב"ן נמצא וכתבתי לשונו לעיל בסמוך ומשם יתבאר לך שמ"ש עד י' אמות הוא ט"ס וצריך להגיה ד' במקום י': ואם אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך וכו' שם במשנה (קב:) אם אמר לו כבית כור עפר אפי' היו שם נקעים עמוקים יותר מי' טפחים או סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים הרי אלו נמדדין עמה ופר"ש כבית כור משמע כמו שהיא בין סלעים בין עפר דהכי משמע כבית כור עפר ולא בית כור עפר ממש: ופרשב"ם דהכא נמי בעי שלא יהא בהם טפי מד' קבין כך פי' במתני' וכן דקדק הרא"ש מדברי הרי"ף שסובר דהא דאמר ר' יצחק טרשים שאמרו בית ד' קבין קאי אכל נמדדין עמה דקתני במתני' גם אסיפא דקתני ואם א"ל כבית כור עפר אני מוכר לך וכו' וכן הסכימו הרא"ה והר"ן ז"ל אבל מדברי הרמב"ם בפרק כ"ח נראה דכשאמר ליה כבית עפר בכל גונא נמדדין עמה וכ' רבי' סברתו לקמן: וקאמר רב עוקבא שצריך שאותן ד' קבין יהו מפוזרין בתוך ה' קבין וכו' שם (קג.) אהא דאמר רבי יצחק טרשין שאמרו בית קבין אמר רב עוקבא בר חמא והוא שמובלעין בה' קבין ופר"ש והוא שמובלעין הנהו ד' קבין בה' קבין שמפוזרין בכל ה' קבין וכ"ש אם מפוזרין יותר כגון בששה או בשבעה קבין דבטילי אבל אם אינם מפוזרין אלא בד' קבין ומחצה כמו שמכונסין דמו ולא בטילי ואין נמדדין עמה דכאבן א' רחבה ד' קבין דמי ודוקא ד' קבין אבל פחות מד' קבין כיון דאין גבוהין י' אפילו הוו סלע אחד נמדדין עמה עכ"ל ומדברי הרמב"ם נראה שהוא מפרש בהפך שכתב בפכ"ח בד"א כשלא היה בהן אלא בית ד' קבין והיו הד' קבין מובלעין בתוך י' קבין בתוך רובה של שדה אבל אם היתה יתר על ד' קבין או שהיו מפוזרים הרבה או אינן מובלעין אע"פ שאין בהם י' אין נמדדין עמה עכ"ל ונראה מלשונו שהיה גורס בדברי רב עוקבא מפוזרים בתוך י' קבין אבל מדברי ה"ה נראה שהיה גורס בתוך ה' קבין כמו בספרים דידן: ורבי יוחנן אמר שצריך שיהיו מפוזרין ברובה של שדה שם רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן והוא שמובלעין ברובה של שדה ופר"ש אפילו מובלעין בטפי מה' קבין כרצופים דמי ואין נמדדין עמה וכ"ש בה' קבין ואין נמדדין עמה עד שיהו מובלעין ברובה של שדה כגון דבית כור הוי ל' סאין ורובן הוי י"ו וד' קבין היינו י"ו רבעים רבעי הקב נמצאו ד' קבין המובלעים ברובה של שדה היינו רובע לכל סאה אבל ביותר מרובע לסאה חשיבי כמכונסין ולא בטילי ואין נמדדין עמה: ומ"ש רבי' וכן פי' ר"י הלוי והראב"ד פי' דלא פליג עליה וכו' סברות אלו כתב הר"ן וגם ה"ה בפכ"ח וכתב שכדברי הראב"ד שפי' דמוסיף הוא דהא והא בעינן נראה מדברי הרי"ף שהביאן לשתיהן בהלכות וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר: מ"ש רבי' דמסתבר פירוש רשב"ם נראה שטעמו מדאמרי' רב חייא בר אבא א"ר יוחנן ואי לאו דאתי לאפלוגי הכי הול"ל אמר רב חייא בר אבא אמר ר"י: לא היו מובלעין בשוה רובע לבית סאה אלא רובע הד' קבין וכו' בו' סאין וכו' וכן אם עומדים בעגול או כשורות הרבה זו אצל זו או כקרני השור או כעקלתון ולא אפשיטא שם ודברי רבינו בהן כפי' רשב"ם ודברי הרמב"ם בפכ"ח בקצתן בע"א: ומ"ש לפיכך אם כבר נתן המעות צריך לקבלם ואם עדיין לא נתנם א"צ לקבלם שם כתב הרא"ש וכיון דסלקו בתיקו נמדדין עמה דמתני' איירי שכבר קבל המוכר המעות מדקתני מהו שיחזיר לו מעות: