בית יוסף, חושן משפט ריט:א
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 219:1
Open in the reader →1האומר לחבירו שדה פלוני אני מוכר לך קנה כולה וכו' ואם סיים המצרים והזכיר מצר מזרחי ומערבי וכו' בר"פ המוכר את הבית (בבא בתרא סב.) אהא דגרסינן מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר אמר ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור כתב הרא"ש פרשב"ם ז"ל מצר מזרחי ארוך ומצר מערבי קצר ומצר צפון דרום כולו דאי לא מצר לו מצר צפון כלל היכי קאמר רב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור אדרבה הוה ליה למימר לא ליקני אלא תלם אחד דמזרח ותלם אחד דמערב והכי קאמר רב אסי כשמצר לו מצר ראשון שני ושלישי ולא מצר לו רביעי דלא קנה אלא תלם אחד על פני כולו ומיהו יש לומר דיותר טוב כשלא מצר לו אלא ב' מצרים מזרח ומערב דאז ודאי קונה כל מה שבין שני המצרים כי נתכוון לקצר ולא כתב מצרי הצדדים אבל היכא דמצר לו מצר א' מן הצדדין ודאי נתכוון לשייר נמי בכולה וכן מסתבר דכשמצר לו מצר מזרח ומערב לכ"ע קנה הכל והאומר לחבירו שדה זו אני מוכר לך ולא מצר לו מצרים קנה כל השדה ואפילו כאנטוכיא כל זמן שאין מצר מפסיק עכ"ל: הזכיר מצר מזרח ומערב ודרום ולא הזכיר צפון קנה כולה חוץ מצפון שם מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ומצר רביעי לא מצר לו אמר רב קנה הכל חוץ ממצר רביעי ושמואל אמר אפילו מצר רביעי ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה אמר רבא הלכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ופר"ש דקנה הכל. כל מה שמובלע בתוך ג' המצרים חוץ ממצר רביעי התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה דלהכי אהני מאי דלא כתב מצר רביעי: ומ"ש רבי' בשם ה"ר יונה: ומ"ש בד"א שלא קנה מצר רביעי בשאינו מובלע בין המצרים וכו' שם במימרא דרבא שכתבתי ולא אמרן אלא דלא מבלע אבל מבלע קני וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה ריכבא דדיקלא והוי ט' קבין אבל איכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי ט' קבין לא קני איכא דאמרי אמר רבא הלכתא קנה הכל ואפי' מצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מבלע לא קני וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלא והוי ט' קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי ט' קבין קני שמעינן מתרוייהו לישני דרבא דבשדה לא שייר ולא מידי ושמעינן נמי דהיכא דמבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי ט' קבין קני לא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט' קבין לא קני מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה איתמר להאי גיסא ואיתמר להאי גיסא שודא דדייני ופר"ש ולא אמרן. דלא קנה מצר רביעי אלא דלא מבלע בתוך ב' המצרים שמכאן ומכאן אלא הולך על פני שניהם אבל מבלע קנה כל מה שיש בתוך המצרים ה"ג וכי לא מבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי תשעה קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין אף על גב דלא מובלע נמי מכלל דכי מבלע אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי תשעה קבין קנה ואמאי דקאמר רבא בהדיא חוץ ממצר רביעי קאי ואוקמה בדלא מיבלע וקא מפרש וכי לא מיבלע נמי דאמרן לא קנה לא אמרן אלא דאיכא עליה הרכבת דקלים הנטועים שם אי נמי דהוי ההוא מצר ט' קבין כשיעור שדה דכיון דחשיב שייריה לעצמו: וקא דייק תלמודא מכלל דברי רבא אנו למדין מדאוקמיה להאי חוץ ממצר רביעי בתרתי לריעותא בדלא מיבלע וכגון דאיכא עליה ריכבא דדיקלי מכלל דאי מבלע אף על גב דאיכא עליה ריכבא דדיקלא קני דליכא אלא חדא לריעותא איכא דאמרי וכולי ואפילו מצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מבלע לא קני וכי מיבלע נמי לא אמרן אלא דליכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי ט' קבין אבל איכא וכו' אע"ג דמיבלע נמי לא קני מכלל דכי לא מבלע אע"ג דליכא עליה כו' לא קני מדאוקמה רבא להאי ואפילו מצר רביעי בתרתי לטיבותא בדמבלע וליכא עליה מכלל דאי לא מבלע אע"ג דליכא עליה לא קני משום דאיכא חדא לריעותא וקפסיק תלמודא ושמעינן מהני תרי לישני דרבא וכו' דאע"ג דפליגי לישני כדלקמן בהכי מיהא לא פליגי וכן הלכה דבארעא לא שייר אלא במצר דהיינו כרב דהיכא דמיבלע וליכא עליה קני דאיכא תרתי לטיבותא. היכא דלא מיבלע ואיכא עליה וכו' לא קני דאיכא תרתי לריעותא. מובלע ואיכא עליה א"נ לא מובלע וליכא עליה דהיינו חדא לטיבותא וחדא לריעותא אמרי לה בתרי לישני ואליבא דרבא ללישנא קמא קנה ללישנא בתרא לא קנה וקפסיק תלמודא שודא דדייני השלכת הדיינים שאחר דמספקא לן נעביד שודא הכל לפי הענין שיראו הדיינים ויכירו המוכר אם עינו יפה או רעה הכל לפי אומד דעתן עכ"ל ונתבארו דברי רבינו וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפכ"א וכתב ה"ה בהא דמצר רביעי ראיתי המפרשים חלוקים בפירושו הר"י ן' מיגא"ש פירש קנה הכל חוץ ממצר רביעי דעבדינן ליה ד' פיסקא וקני לג' פיסקי מינייהו בר מפיסקא רביעאה ור"ש פי' חוץ ממצר רביעי התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה. גם בפירוש מובלע נחלקו ולשון ן' מגאש דלא מבלע האי מצר רביעי עם השדה כולה אבל מבלע ונראים כשדה אחת קנה כולן. ור"ש כתב דלא מבלע בתוך המצרים שמכאן ומכאן וכו' וטעם ט' קבין לפי שהוא דבר חשוב כשדה וי"ל ששיירו וה"ה לגנה דחצי קב וכן בכל דבר כפי מה שהוא לחלוקה כמו שיתבאר פ"א מה' שכנים עכ"ל: מצר לו מצר מזרח כולו וחצי מצר מערב קנה באלכסון מצר הקצר לצד הארוך וכו' שם מצר לו מצר א' ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר א"ל רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב ומודה רב היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מחד גיסא ומצר לוי ויהודה מהאי גיסא מדהו"ל למיכתב ליה דראובן כנגד לוי ודשמעון כנגד יהודה ולא כתב ליה שמע מיניה כנגד ראש תור הוא דאמר ליה ופרשב"ם המוכר שדה לחבירו. בשטר המכירה מצר מערבי ארוך ק' אמה ומצר מזרחי קצר כנגדו חמשים אמה שלא הגיע אלא עד חצי השדה ומצר של צפון ודרום מימין ומשמאל מן המזרח עד המערב: אלא כנגד הקצר. כנגד מצר מזרחי הקצר דהיינו חצי השדה ומצר מערבי שהוא ארוך: מצרים הרחיב לו. דמצר שלם הוצרך לכתוב בשטר: ויקנה כנגד ראש תור. כלומר הא איכא למימר דדוקא כתב לו מצר למערב ארוך ומצר מזרח היינו כדי לקנות מצר מערב ק' אמה באורך המצר ומצר מזרח חמשים אמה וה"ד כגון שיקנה כל השדה כנגד ראשי השורות של מזרח ומערב: ומודה רב. מקמי דאישתיק אבל בתר דאישתיק אודי בתרוייהו עכ"ל וכן הסכימו התוספות והרא"ש ז"ל דהא דשתיק רב משום דאודו להו. וכתב הרא"ש ומה שהביא רב אלפס ז"ל ההיא דמודה רב כתב ה"ר יונה ז"ל כדי להשמיענו דפליגי כשמצר הארוך של אדם אחד ואפ"ה אמרו רב כהנא ורב אסי דקני כנגד ראש תור: ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם ז"ל הוא בפכ"א וטעמו משום דס"ל ז"ל דהא דשתק רב משום דלא חש להשיבה הוא והלכה כרב: ומ"ש רבינו אפילו לא מצר לו מצר צפון ודרום נתבאר בדברי הרא"ש ז"ל שכתבתי בראש סימן זה: לא סיים לו אלא ד' מצרים וכו' מיבעיא ולא איפשיטא שם וכתב הרא"ש איבעיא להו סיים לו את הקרנות ד' קרנות בד' שדות מהו מי אמרינן לא מכר לו אלא מה שהוא כנגד הקרנות כמו שתי וערב ובלבד שיהיו לו ט' קבין באלו הרצועות דכיון דמכר לו שדה לא יפחות לו מט' קבין או דילמא אין דרך למכור כנגד הקרנות לבד ולקצר נתכוון ולא רצה להאריך ולכתוב מצר כל אורך הרוחות ואמר בלבו שמצר הקרנות יספיק למצרי כל השדה. כמין גם מהו כמין שני גמין א' במקצוע מזרחית צפונית ואחת במערבית דרומית מי אמרינן הרי יש כאן מצר של ד' רוחות וקנה הכל או דילמא לא קנה אלא רצועה אחת בין שני המצרים ובלבד שיהא בה ט' קבין ויתנו לו אף שלא כנגד המצרים עד תשלום ט' קבין בסירוגין מהו ועלו בתיקו ויהבינן להו הפחות עכ"ל וז"ל הרמב"ם בפכ"א סיים לו את הזויות בלבד ולא סיים לו את המצר של כל רוח או שסיים לו ב' מצרים כמין גם או שסיים לו חלק מכל רוח ורוח ה"ז לא קנה את כולה אלא יקנה ממנה כפי מה שמסר לו וכמו שיראו הדיינים וכתב ה"ה כולן בעיות בתלמוד עלו בתיקו ופסק רבינו שודא דדייני: (ב"ה) ויש לתמוה למה פסק בה שודא דדייני הו"ל לפסוק כשאר תיקו דדיינינן בהו קולא לנתבע :