בית יוסף, חושן משפט רנח:ג
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 258:3
Open in the reader →1ומ"ש וכן אם יש בו קנין קונה הגוף מיד וכו' שם בעא מיניה רבא מרב נחמן בהקנאה מהו ואסיקנא בהקנאה אינו צריך ופר"ש בהקנאה מהו. בשטר שכתוב בו קנין מי פליג ר"י ומצריך למכתב מהיום וכ' הרא"ש בהקנאה מהו פי' שטר שיש בו קנין מהו פר"ח דנהגו במתיבתא כר' יהודא דהא רבה קא מיבעיא ליה אליבא דרבי יהודה ואי לית הילכתא כוותיה מנ"מ ונראה דאין ראיה מכאן דאפי' לרבי יוסי מיבעיא ליה היכא שאין כתוב זמן בשטר אי מצריך ר' יוסי בהקנאה מהיום ולאחר מיתה ואסיקנא דלא מצריך:ומ"ש כיון שהוא בקנין קונה מיד כשהגיע השטר לידו נראה דה"ק כשהגיע השטר לידו שקונ' למפרע מזמן כתיבתו ומ"מ יש לתמוה כיון דאיכא קנין מה צריך שהגיע השטר לידו:ומ"ש בשם הרמ"ה דוקא דכתיב ביה זמן וכו'. לכאורה נראה שדעתו כדעת ר"ח שהזכרתי בסמוך שפסק כר' יוסי דמצריך למיכתב מהיום מיהו היכא דאיכא הקנאה לא צריך למיכתב מהיום ומשמע להרמ"ה דזמן מיהא צריך להיות בו דשטר הקנאה לר"י דינו כשטר דלאו הקנאה לר' יוסי אבל ממ"ש עוד בסמוך בשם הרמ"ה נראה שפוסק הלכה כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו איפשר דאע"ג דס"ל הלכה כר"י כתב הא דלקמן לומר דבההוא גוונא דכותב נכסיו לאחר ל' יום אפילו מאן דפסק כר' יוסי מודה והרי"ף כתב שיש פוסקים כר' יוסי ויש פוסקים כר' יהודה ונראה שדעתו נוטה לדברי הפוסקים כר' יוסי וכן פסק הרמב"ם בסוף הלכות זכייה וז"ל שטר מתנה שכתוב בה שיקנה פלוני שדה פלוני' לאחר מיתה בין שהיה בשטר קנין בין שלא היה בו קנין כיון שכתוב בו זמן ובזמן זה חי היה הזמן מוכיח שמחיים הקנה לו ואינו זוכה אלא לאחר מיתה שאילו היה בדעתו להקנות לו בשטר זה לאחר מיתה לא היה כותב בו זמן לפיכך אע"פ שאין כתוב בו מהיום ולאחר מיתה קונה לאחר מיתה וזה שכותבין בכל המתנות והממכרות מעכשיו ואע"פ שיש בשטר הזמן להרויח הדבר כותבין כן אע"פ שאינו צריך עכ"ל ובפ"ח מהלכות גירושין כתב המגרש ע"ת כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינת הגט לידה וכתב ה"ה אמרו בגמרא דר"י הנשיא התירה לינשא אפילו במקום יבם בלא חליצה כרבי יוסי דאמר בפ' י"נ זמנו של שטר מוכיח עליו ופסק שם רב הלכה כר' יוסי ובפרק המגרש (גיטין פה:) אמרו דאתקין רב מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ובהלכות פי"נ כתוב קשיא דרב אדרב דהכא פסק הלכה כרבי יוסי ובפרק המגרש אמר לאפוקי מדרבי יוסי וחזינן למקצת רבוותא דשנו לא דמי מתנה לגט דהתם ממונא והכא איסורא וטעמא דמסתבר הוא וכן דעת רבי' ועדיין יש לבאר דעת רבינו שכתב בפ' ז' מהלכות אישות וכן הדין בגיטין ובממונות בשעה שיתקיים התנאי הוא שיהיה גט או יתקיים המקח או המתנה וכיון דקיי"ל כרבי יוסי בדיני ממונות וכן פסק רבינו עצמו בפרק אחרון מהלכות זכייה למה אמר רבינו שבד"מ אין הענין מתקיים עד שיתקיים התנאי ונראה לי לדעתו ז"ל שהוא סבור דלענין דינא לא אמרה ר' יוסי אלא דוקא במזכיר מיתה לפי שידוע שאין שטר לאחר מיתה וכיון שכן שלא לפסול השטר לגמרי אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו אבל כשאינו מזכיר מיתה אלא שתולה דבריו בתנאי או שאמר לאחר זמן פלוני כיון שאפי' בלא מעכשיו איפשר שיתקיים הענין בקיום התנאי או בהגעת הזמן ההוא בחיי המגרש לא מצינו לרבי יוסי שאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ע"כ ואין דבריו נוחים לי דהא טעמא דרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הוי משום דאם לא כן זמן שכתוב בשטר למה ואם כן מה לי אם הוא תולה דבריו במיתה או בד"א ודי בזה עדותו של ה"ה שהעיד על עצמו שלא ראה לא' מן המפרשים שחילק כן ולענין קושיתו מהלכות אישות נראה לי דל"ק כלל דהתם במוכר או נותן בלא שטר או בשטר שאין בו זמן דהתם לא נחת לכתוב אלא דיני התנאים מצד מה שהם תנאים לא מצד שהם כתובים בשטר שיש בו זמן ובסוף הלכות זכייה הוא שכתב דין שטר שיש בו זמן דזמנו מוכיח עליו. וז"ל ר' ירוחם בנט"ו ח"א ר"ח כ' כי נהגו במתיבתא שאם אין בה קנין צריך לכתוב מהיום ולא אמרינן זמנו של שטר מוכיח עליו אלא בשיש בו קנין ויש מי שכתב שאם יש בו קנין אפי' אין בו זמן אינו צריך לכתוב מהיום עכ"ל: [%א] כתב הרשב"א בתשובה שלא אמר רבי יוסי זמנו של שטר מוכיח עליו אלא משום דהתם כתב הוא זמן בשטר או צוה לעדים לכתוב בו זמן וזכור אני שכן קבלתי ממורי הרב ז"ל ואפי' ת"ל שאפי' לא צוה לעדים אלא שכתבו הם הזמן מעצמן התם הוא לפי שהוא צוה לעשות לו שטר ומן הסתם יש לו לדעת שיכתבו בו זמן אבל כאן שאינו אלא מזכרת ולא צוה להם לחתום אם יכתבו הם בו זמן אין אותו זמן מוכיח עכ"ל . וכ"כ בתשובות להרמב"ן סי' ו' עיין במהרי"ק סוף שורש נ"ד ועי' בטור זה בס"ס רמ"א ועיין בנ"י בס"פ י"נ: