בית יוסף, חושן משפט רצ:יד
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 290:14
Open in the reader →1ומה שהביא ראיה מדברי רש"י גם המרדכי כתב ויהבינן להו בבית דין משום דהפקר ב"ד הפקר להפקיע ממונם אבל בלא ב"ד הו"ל זוזי דיתמי כמו זוזי דעלמא ואסור אבל הרא"ש כתב שהטעם משום דתיהוי ללוה אימתא דבית דין וגם תלמידי הרשב"א כתבו דלא נהירא להרשב"א דברי רש"י אלא איכא למימר דבית דין צריכי כדי ליטול רשות מהן דאין אפוטרופא רשאי להלוותם מעצמו בלא רשות ב"ד שיש תועלת ליתומים בכך:ומ"ש שמותר ליתן נכסי היתומים בכה"ג כיון שאין בו אלא איסור דרבנן בפרק איזהו נשך שם אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא מעות של יתומים מותר להלוותם קרוב לשכר ורחוק להפסד וכתב הרשב"א בתשובה פירשו בירושלמי כגון שהלוה מתנה שאם יהיה שם ריוח שיקבלו היתומים מחציאותו הריוח ואם ימצא שום הפסד לא יקבלו היתומים כלום אלא הקרן קיימת להם וכגון שהתנו שיעמדו כל המעות מיוחדים ושיקבלו היתומים מן הריוח הנמצא שם ממש אבל לא שיוציאם הלוה לצרכו ושיפרע לאחר מכאן כי זה רבית גמורה היא עכ"ל וכבר כתבתי זה בטור י"ד סימן ק"ס:ומ"ש וכן כל רבית דרבנן מותר בנכסי יתומים כ"כ שם הרא"ש בשם הגאונים:ומ"ש וכן משכנתא בנכייתא וכו' הוא בכלל מ"ש שכל רבית דרבנן מותר בנכסי יתומים ובטור י"ד סימן ק"ס כתבתי שהרשב"א בתשובה כתב שהדעת מכרעת לומר שיש הפרש בין קרוב לשכר ורחוק להפסד לשאר איסור רבית דרבנן משום דקרוב לשכר קיל טפי מפני שקרן היתומים מיוחד והרי הוא כפקדון אצל המקבל ואין מקבלין ריוח אלא מניה הריוח ממש שנמצא במעותיהם ולא מכיס המקבל אבל רבית דרבנן כחכירי נרשאי הרי הלוה פורע מכיסו אותו סך שהתנה בין שכרם המשכונא עושה פירות בין שאינו עושה ולפיכך אסור עכ"ל: כל דיני מעות יתומים דשייכי לענין רבית כתבתי בטור י"ד סימן ק"ס: כתב המרדכי בפ' איזהו נשך שהשיב הרמ"ה על אפוטרופוס שהלוה מעות של יתומים מה שהלוה אומר פרעתי כך וכך והאפוטרופוס אומר לא פרעת אלא כך אם הלוה מודה שמעות של יתומים הלוה נאמן האפוטרופוס בלא שבועה דהו"ל שליש בינו ובין היתומים ושליש נאמן בלא שבועה כדפירש ר"ת אבל אם טוען איני מאמינך שהם של יתומים וגם טוען פרעתי יותר נהי דא"צ לישבע דמעות של יתומים הן דאין נשבעין על טענת שמא מכל מקום ישבע שלא פרע אלא כמו שהוא אומר: