בית יוסף, חושן משפט רצ:יז
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 290:17
Open in the reader →1האפוטרופוס רשאי למכור עבדים ושפחות שדות וכרמים כדי להאכיל מדמיהם ליתומים אבל לא ימכור להניח המעות ברייתא בפרק הניזקין (גיטין ד' נב.) ופרש"י אבל לא להניח שמא יגנבו אי נמי משום שבח בית אביהם נוי וכבוד הוא להן: ומ"ש וימכור הפחות פחות קודם וכו' ומ"ש ואינו רשאי למכור שדות וליקח עבדים אבל למכור עבדים וליקח שדות שרי ת"ק ורשב"ג אוסר גם בזה גם זו ברייתא שם ומפרש בגמרא טעמא דרשב"ג דאוסר למכור עבדים וליקח שדות משום דילמא לא משפיין ופרש"י שמא יצא עליהן ערעור:ומ"ש שהרמב"ם פסק כרשב"ג בפי"א מהל' נחלות:ומ"ש שהרא"ש פסק כת"ק איני יודע היכן פסק כן: כתב הרא"ש בתשובה כלל פ"ה סימן ד' שנשאל על אח גדול שאמר לאפוטרופוס האח הקטן בדבר שאין בו דין חלוקה גוד או אגוד והשיב שלא שייך ביתומים לומר גוד או אגוד שאין האפוטרופוס רשאי למכור חלקם וכ"כ בספר המצות וכן פסק ר"ת עכ"ל:ומ"ש ולכולי עלמא יכול למכור קצת שדות ליקח בדמיו שוורים לעבוד שאר שדות שם ההוא אפוטרופא דהוה בשבבותיה דריב"ל דהוה מזבין ארעא וזבין תורי ולא אמר ליה מידי סבר כרבי יוסי דאמר מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי ולשורי שדי ודבר פשוט הוא דהיינו דוקא למיזבן קצת ארעא למיזבן תורי לעבוד בהם הקרקע הנשאר דאם לא כן מה תועלת בשוורים בלא קרקע וכך הם דברי הרמב"ם בפי"א מהלכות נחלות: כתב הרשב"א בסימן אלף וט"ו שנשאל על אפוטרופוס שמכר קרקע יתומים כדי לפרוע חובת אביהם לפי שנתפיים עם הבעל חוב בפחות מחובו ובשהגדילו היתומים באו להוציא הקרקע מיד הלקוחות והשיב דכל שיש ריוח ליתומים במכירת הקרקעות מוכרין והאריך בזה ועיין בתשובות הרא"ש כלל פ"ה סימן ה':ומ"ש ואין רשאי למכור אפי' שדה רעה ורחוקה כדי לקנות בדמים שדה טובה וקרובה שמא לא יצליח זה שקנה שם ברייתא: