בית יוסף, חושן משפט שכו:א
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 326:1
Open in the reader →1המקבל שדה מחבירו לזרעה שומשמין וכו' וזרעה חטים והצליח וכו' אין המקבל יכול לומר אילו זרעתיה שומשמין היה נכחש הקרקע יותר וגם לא היתה מצלחת בזריעת החטים אם לא שטרחתי בה הרבה לפיכך אנכה מחלקך וכו' בפרק המקבל (בבא מציעא קד:) ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרעה חטי עבדא חטי כשומשמי סבר רב כהנא למימר מנכה ליה כחשא דארעא א"ל רב אשי לרב כהנא אמרי אינשי כחשא ארעא ולא ליכחוש מרה ההוא גברא דקביל ארעא לשומשמי זרע חיטי עבדא חיטי טפי מן שומשמי סבר רבינא למימר יהיב ליה שבחא דביני ביני א"ל רב אחא מדפתי לרבינא אטו הוא אשבחה וארעא לא אשבחא ורבי' כתב בבבא אחת העולה משני המעשים: לשון הרמב"ם המקבל שדה לזרעה שומשמין וזרעה חטים וכו' עד סוף הסימן פ"ח מהלכות שכירות וכתב ה"ה אין לו עליו אלא תרעומת פי' שנותן לו חלקו מן החטים ואינו יכול לומר לו לא הכחשתי שדך כמו שהיתה מכחשת בזריעת השומשמין וע"כ נכה לי אלא אינו מנכה לו כלל ומבואר הוא בגמ' והעלה הרשב"א דבין בחכירות בין בקבלנות הדין כן עשתה פחות ממה שהיא ראויה וכו' זה פשוט שהרי זה משלם המותר כיון ששינה עשתה חטים יותר ממה שהיא ראויה וכו' מעשה שם עכ"ל: