בית יוסף, חושן משפט שצו:ז
בית יוסף · Beit Yosef, Choshen Mishpat 396:7
Open in the reader →1מסרו לש"ח או לש"ש או לשואל או לשוכר מסתמא קבל עליו שלא יזיק ושלא יוזק וה"מ בשור סתם אבל אם מכיר בו שהוא נגחן אינו מקבל אלא שלא יזיק אבל לא שלא יוזק בס"פ שור שנגח ד' וה' (בבא קמא מה:) אמר ר' אלעזר מסר שורו לש"ח הזיק חייב הוזק פטור אמרי היכי דמי אי דקביל עליה שמירת נזקיו אפילו הוזק נמי ליחייב ואי דלא קביל עליה שמירת נזקיו אפילו הזיק נמי ליפטר אמר רבא לעולם שקיבל עליו שמירת נזקיו והב"ע כגון שהכיר בו שהוא נגחן וסתמא דמילתא דלא אזיל איהו ומזיק אחריני קביל עליה דאתו אחריני ומזקי ליה לדידיה לא אסיק אדעתיה ופירש רש"י וסתמא דמילתא שור נגחן כי מקבל אינש נטירותיה עליה למה שהוא מוחזק מקבל עליה דלא לזיק אחריני אבל דלא ליזקוהו אחריני לא מסיק אדעתיה שהרי אין שור מתייצב לנגדו מפחדו עכ"ל וכתב הרשב"א אי דקביל עליה שמירת נזקיו אפילו הוזק נמי ליחייב נ"ל דלאו כשקבל עליו בפירוש קאמר אלא כשמקבל עליו ככל שומר מן הסתם קאמר עכ"ל והביא כמה ראיות לדבר להוציא מדעת הראב"ד שכתב וז"ל דקביל עליה שמירת נזקיו בסתם שלא פירש נזקין דידיה ונזקין דעלמא אלא נזקין סתם וכיון שהוא נגחן סתמא דמילתיה דלא אזיל איהו ומזיק לאחריני קביל עליה עכ"ל וכתב ה"ה בפרק ד' מהלכות נזקי ממון שדעת הרמב"ם כדעת הרשב"א ז"ל ואע"ג דר' אלעזר נקט ש"ח משמע דלאו דוקא אלא ה"ה לשאר שומרים:ומ"ש ואם לא שמרוהו כראוי ויצא והזיק נכנסו תחת הבעלים לשלם תם ח"נ ומועד נ"ש והבעלים פטורים משנה שם:ומ"ש ואם אחר שהזיק התם ברשותו אומר לבעלים הרי שלך לפניך לא אמר כלום שהרי ב"ד לוקחין אותו להשתלם מגופו ז"ל הרמב"ם בפ"ד מהלכות נזקי ממון ככ שומר שנתחייב לשלם ואין לו והיה המזיק תם שהוא משלם ח"נ מגופו הרי הניזק משתלם מן הבהמה שהזיק וישאר דמי מה שגבה הניזק חוב על השומר לבעל הבהמה וכתב ה"ה זה יצא לרבינו מהסוגיא שבפרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא מ.) על הברייתא דשאלו בחזקת תם דקאמרי סוף סוף לאו תורא בעית לשלומי לדידיה: כתב הרמב"ם שמרוהו כראוי שמירה מעולה השומרים פטורים והבעלים חייבים בפ"ד מהלכות נזקי ממון:ומ"ש ואיני מבין דבריו כיון ששמרוהו כראוי למה יהיו הבעלים חייבים נתיישב בדברי ה"ה שכתב וז"ל ומ"ש והבעלים חייבים כששמרוהו שמירה מעולה הוא בנזק קרן בלבד [ר"ל בדברים] שהיה תמה להם שבהן הבעלים חייבים אפילו בשמירה מעולה כמו שיתבאר פרק ז' אבל בנזק שן ורגל אפילו הבעלים פטורים וזהו דין הכונס שבראש הפרק (נה:) וחילוק זה מבואר בגמרא (שם) ודע ששמירה פחותה היא דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ושמירה מעולה שיכולה לעמוד בפני כל רוח ובשמירה זו השומרים פטורים וכן נתבארו שמות הללו בגמרא בפרק הכונס (שם) ויש מי שכתב שהשואל חייב מפני שהוא חייב באונסין ויש לחלק עכ"ל. ועוד אכתוב בזה בסמוך:ומ"ש שמרוהו שמירה פחותה אם ש"ח הוא הוא פטור והבעלים חייבים ואם ש"ש הוא או שואל הם חייבים והבעלים פטורים בס"פ שור שנגח ד' וה' (בבא קמא מה.) ת"ר ארבעה שומרים נכנסו תחת הבעלים הרגו תמין נהרגים ופטורים מן הכופר מועדים נהרגין ומשלמין את הכופר וחייבים להחזיר דמי השור לבעליו חוץ מש"ח אמרי ה"ד אי דנטריה אפילו כולהו נמי ליפטרו אי דלא נטריה אפילו ש"ח ניחייב אמרי הב"ע דנטריה שמירה פחותה ולא נטריה שמירה מעולה ש"ח כלתה לו שמירתו הנך לא כלתה. ופרש"י כולהו ליפטרו. מדמי שור לבר משואל דהא אנוסים הם: שמירה פחותה. דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה: כלתה לו שמירתו. דאין עליו להתחזק בשמירתו ודי בכך ולאו פשיעה היא הילכך לגבי בעלים פטור מדמי שור דהא סגי ליה בשמירה פחותה והני לא כלתה שמירתן שחייבים היו להתחזק בשמירתו שיהא שמור לבעליו ופשיעה היא מידי דהוי אגניבה ואבידה. וכתבו התוספות חוץ מש"ח ה"ה דהו"מ למימר כולם פטורים בששמרו שמירה מעולה חוץ משואל דחייב באונסים וכ"כ הרשב"א ז"ל ונמצא שמ"ש ה"ה שיש מי שכתב שהשואל חייב הוא סברת רש"י והתוס' והרשב"א ז"ל: וכתב עוד הרשב"א ואוקימנא דשמר שמירה פחותה דש"ח פטור וכל הנך חייבים ולא למימרא שאם שמר שמירה מעולה דהיינו שנעל בדלת הראויה לעמוד בפני כל רוח שיהו ש"ש והשוכר פטורים מלהשיב שור לבעליו שאין שומר שכר והשוכר פטורים אפילו כשהקיפוה חומה של ברזל עד שיהא יושב ושומר וכולהו פטורים דקאמר הכא מן הכופר קאמר ומש"ה אוקמא בשמירה פחותה דאי במעולה כולהו הנך נמי פטורים וא"נ שמירה פחותה נקט משום רבותא דש"ח שהוא פטור בכך מן הכל דכלתה שמירתו עכ"ל ואין זה דעת הרמב"ם ורבינו וע"כ צריך לומר לדבריהם כמו שכתב ה"ה שיש לחלק שאף על פי ששואל חייב באונסים ה"מ היכא דהוזקה הבהמה שהוא שואל עליה אבל לענין יצתה והזיקה בשמירה מעולה פטור שואל וכ"ש ש"ש ושוכר ולענין הלכה נקטינן להקל על הנתבע כדברי הרמב"ם ורבינו וה"ה ז"ל: