בית יוסף, אבן העזר קו:ו
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 106:6
Open in the reader →1ומ"ש ודוקא שחלק נכסיו בינה ובין בניו וכו' ז"ל הרא"ש שם כתב רשב"ם לאו דוקא כתב לבניו אלא ה"ה לאחר ודברים הללו קשים לאומרם בלא ראיה דלישנא דשעשאה שותף בין הבנים אינו מורה כן דמשמע דדוקא בשביל כבוד שעשה לה שחלק לה מנכסיו עם בניו שתקה ומחלה אבל אם חלק נכסיו לאחרים מה לה לערער ומה כבוד עשה לה דאית לן למימר שמחלה כתובתה ובשתיקה לא הפסידה כתובתה דמציא למימר נחת רוח עשיתי לבעלי וגם מתניתין מוכח כן דקתני הכותב נכסיו לבניו ולא קתני המחלק נכסיו סתם עכ"ל. ואי מהא לא איריא דרשב"ם לא קאמר אלא בכותב ליורשיו וא"כ מתניתין לא מצי למיתני המחלק נכסיו סתם דהוה משמע אפילו מחלק לשאינם יורשיו ומ"מ מדברי הרמב"ם בפ"ו מהלכות זכייה נראה שסובר כדברי הרא"ש שכתב הכותב נכסיו לבניו בין זכרים בין נקבות ומדנחית למימר בין זכרים בין נקבות משמע דבבניו דוקא קאמר ויש לתמוה על ה"ה שכתב דברי רשב"ם ולא שת לבו לראות אם הרמב"ם חלק עליו. כתב בעל התרומות בשער נ"ט שאין דברים הללו אמורים אלא לענין כתובה ומקולי כתובה שנו כאן אבל ב"ח לא לא שנא אם הלוה חילק כל נכסיו לבניו בפניו והוא שותק ל"ש אם חילק כל נכסיו לבניו בפניו וכתב למלוה קרקע כל שהו ביניהם לא איבד זכות חובו כלל עכ"ל: וכתב ה"ה בפ"ו מהלכות זכייה בשם ר"ש ובשם המפרשים ומדבריהם ז"ל נלמוד דאין דברים הללו אמורים אלא בעיקר כתובה דהיינו ק' וק"ק ואיפשר דאף תוספת דינו כן אבל נדוניא ודאי לא וכ"כ הר"ן ז"ל וז"ל מראים הדברים דדוקא בכתובה ומקולי כתובה אבל בב"ח אי נמי בנדוניא שהיא כב"ח לא עכ"ל וכ"כ הרא"ש בתשובה כלל מ"א סימן ב' : כתב המרדכי בפרק אלמנה ניזונת על ראובן שהיה לו זקוק ביד שמעון וחלה וצוה לשמעון שיתן הזקוק לאביו ולא מיחתה אשתו והוקל חליו והלך בבית על משענתו ואח"כ הכביד חליו וחזר וצוה לשמעון שיתן הזקוק לאביו ואז מיחתה אשתו והלך ראובן לעולמו וקיים שמעון דברי המת ואח"כ תבעה היא את שמעון לדין ועיין שם וכבר העירותי על זה בסימן צ"ו: