בית יוסף, אבן העזר קכג:ז
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 123:7
Open in the reader →1כתב הרמב"ם כתב גט בשבת או בי"ה בשוגג ונתנו לה הרי זו מגורשת כתבו וחתמו בזדון בי"ט אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה כתבו וחתמו בי"ט בזדון ונתנו לה בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול כך מצאתי הנוסחא בספרי רבינו ולפ"ז נקט בבבא ראשונה שבת וי"ה לאשמועינן דאע"ג דאילו עשה כן במזיד היה מתחייב בנפשו וגם אם כתבו בפרהסיא הוה מיפסל מטעם שכתבו מחלל שבתות בפרהסיא דדינו כעכו"ם אפ"ה כיון שלא כתבו אלא בשוגג כשר וכ"ש לכתבו בי"ט בשוגג דכשר ובבבא שניה כתב כתבו וחתמו בזדון בי"ט דאינה מגורשת וכ"ש בשבת ובי"ה ובבבא שלישית נקט דוקא י"ט דמש"ה פסול ואינו בטל ואפי' כתבו בפרהסיא אבל אילו כתבו בזדון בשבת וי"ה בפרהסיא בטל היה מפני שכתבו מחלל שבתות כנ"ל לפי נסחא זו אבל בספרי הרמב"ם שבידינו כתובה בספ"ג בסגנון אחר וז"ל הכותב גט בשבת ובי"ה בשגגה ונתנו לה הרי זו מגורשת כתבו וחתמו בו ביום בזדון אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה כתבו בי"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים בי"ט הרי זה פסול ולפי נסחא זו בתרי בבי קמאי נקט בשבת וי"ה דבשוגג מגורשת במזיד אינה מגורשת ובבבא ג' נקט י"ט דוקא כמו שכתבתי לנסחא הראשונה ומה שכפל בבבא ג' בי"ט נ"ל שהוא מיותר ומ"מ יש לדקדק לשתי הנוסחאות דבבבא קמייתא לא נקט אלא כתב ולא נקט וחתמו וכיון דבשוגג הוא אפילו חתמו נמי ואפשר דמשום דלא מתרמי להיות שוגגים הסופר וגם העדים מ"ה לא נקט בה חתמו אבל קשה דאי בלא עידי חתימה מיירי הל"ל ונתנו לה בפני עדים כשרים כמ"ש בבבא שלישית ותו איכא למידק דקתני ונתנו לה דמשמע דוקא דיעבד ולכתחלה אמאי לא והכי הל"ל הרי זה גט כשר ובבבא שניה הרי זה בטל ולא ה"ל לאדכורי נתנו לה ולא מסרו לה וצ"ע ודינים הללו לא כתב ה"ה מקומם ובעל מ"ע כתב דאיתנהו בפרק מי שאחזו ואני חפשתי כל הפרק בבבלי ובירושלמי וגם בתוספות בדקתי כל הגמרא ולא מצאתי : כתוב בקונדריסים דיש לדקדק מלשון תשובה דהרשב"א שאין להניח לכתוב הגט לבעל וגם שלא יאמר הבעל לסופר שיכתוב כך או לא יכתוב רק יאמר לו בסתם כתוב גט כשר וטעם הדבר נ"ל שהוא משום דס"ל כדעת בעל העיטור שכתב רבינו בס"ס קכ"ו דכל הנך דקדוקים דוקא כשהבעל כתב הגט או שהסופר כותבו מפיו ובא הבעל ואמר כוונתי לשנות לקלקלה וכו' כתב מהרי"ק בשורש ק"ו שאם ימצא סופר שלא יהא קרוב לאשה יותר טוב הוא כי היכי דלא ליתי להחתימו בעדים ומהיות טוב אל יקרא וכו' אבל היכא דלא איפשר אין קפידא כלל עכ"ל ואיני מוצא טעם להקפיד בכך אפילו ע"ד מהיות טוב: