בית יוסף, אבן העזר יג:ד
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 13:4
Open in the reader →1ומ"ש אפילו היתה לה כעס עם בעלה או שהיה הוא אוהיא חולה וכו' כולן צריכות להמתין ג' חדשים ברייתא שם (דף מב:) ובפרק אע"פ (כתובות דף ס:) הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיתה לה כעס בבית בעלה או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים או שהלך בעלה למ"ה או שהיה בעלה זקן או חולה עקרה וזקנה אילונית וקטנה והמפלת אחר מיתת בעלה ושאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר' מאיר מסיק בפ' אע"פ דהלכה כר' מאיר בגזירותיו ופרש"י הרי שהיתה רדופה רוב ימיה להיות בבית אביה וכו' כל אלו אין דרכן להתעבר: שאינה ראויה לילד. שנעקר בית הריון שלה: בגזירותיו. בכל מקום שהוא מחמיר מדרבנן דאע"ג דאין כאן להבחין ביו זרעו של ראשון לשל שני דהא לא מיעברא לא פלוג רבנן בתקנת גזרות שלהם בין אשה לאשה וגזרו סתם שתמתין כל אשה ג" חדשים כתב רבינו בסימן קס"ד דיבמה שמת היבם צריכה להמתין ג' חדשים אחר מיתת היבם כתב הריב"ש בתשובה סימן ר"מ דאשת סריס אדם נמי צריכה להמתין ג' חדשים כתב רבינו ירוחם בנכ"ב בח"ה מיאנה בבעלה בקטנותה ונשאת לשני בתוך ג' חדשים הולד דשני הוי והרי הוא בנו לכל דבר פשוט בפרק נושאין (ק:) וכ"כ הרמ"ה עכ"ל ובכנ"ג ח"ג כתב קטנה שיוצאה במיאון אינה צריכה להמתין פשוט בפ"ד אחין (לד:). ואם נשתהא הגט בין כתיבה לנתינה כתב הרי"ף שמונין ג' חדשים משעת כתיבה וכו' בפ"ב דגיטין (דף יח.) איתמר מאימתי מונין לגט רב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה וקאמר תלמודא תניא כוותיה דרב ותניא כוותי' דשמואל וקאמר בתר הכי רב כהנא ורב פפי ורב אשי עבדי משעת כתיבה רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי משעת נתינה וכתב הרא"ש רב אלפס לא הביא אלא תניא כוותיה דשמואל וכתב וכן הלכתא ודבריו תמוהין למה פסק הלכת' כשמואל הא קי"ל הלכתא כרב באיסורי ועוד דרב פפא ור"ה בריה דרב יהושע דאינון אמוראי בתראי עבדי כרב ויש ספרים שכתוב בהם והלכתא משעת כתיבה משמע דהרי"ף אינו גורס אותו מאחר שלא כתבו בהלכותיו ובכל אשכנז וצרפת נהגו משעת נתינה כרב עכ"ל והרמב"ם פי"א מה"ג פסק כשמואל דאמר משעת כתיבה ואפשר שהיה גורם כגירסת ספרים דידן דגרסינן והלכתא משעת כתיבה ואפילו אם לא היה גורס כן י"ל דכיון דרב אשי דהוא בתרא טובא ומאריה דתלמודא הוה עביד משעת כתיבה הכי נקטינן ואפשר שזה היה טעמו של הרי"ף ז"ל ועוד שבירושלמי פ' החולץ כ"כ בפרוש וכן פסק סמ"ג וכן דעת הרשב"א והר"ן וריב"ש ז"ל וגם בס' אורחות חיים הביא סברת הרי"ף בלבד: