בית יוסף, אבן העזר קל:כז
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 130:27
Open in the reader →1ואם אין העדים יודעים לחתום רושמין להם צורת האותיות וכו' בפ' ב' דגיטין (שם) איתמר עדים שאין יודעין לחתום א"ר מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו ופירש"י מקרעין. מסרטין ושמואל אמר באבר באבר ס"ד והתני ר' חייא כתבו באבר כשר כלומר וכיון דכתב גמור הוא ה"ל כדיו ע"ג סיקרא דאסרינן ליה ל"ק הא באברא הא במיא דאברא ופירש"י באבר. לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחיר אינו כתב: במיא דאברא. מים ששרה בהם שחיקת אבר. ר' אבהו אמר במי מילין כלומר מים ששרה בהם עפצים שחוקים והתני רבי חנינא כתבו במי טריא ואפצא כשר ל"ק הא דאפיץ הא דלא אפיץ כלומר כשהקלפים עפוצים רושמין לעדים במי מילין דלא הוי כתב שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר ומתניתא בדלא אפיצא רב פפא אמר ברוק וכן אורי ליה רב פפא לפפא תוראה ברוק וה"מ בגיטין אבל בשטרות לא דההוא דעבד עובדא בשאר שטרות ונגדיה רב כהנא תניא כוותיה דרב עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו ולכאורה משמע דכיון דתניא כוותיה דרב דוקא במקרעים מכשרינן אבל לא לרשום בשום דבר וכן משמע מדברי הרי"ף שלא הזכיר אלא דברי רב לבד אבל מדברי הרא"ש משמע דה"ה באבר ורוק כשר שהזכיר דברי שמואל וכתב עליהם אבל לא במיא דאברא דקי"ל כתבו במי אבר כשר גם רבינו ירוחם בח"ב כתב שרושמין להם בנייר וחותמין והרשימה צריכה שתהיה בדבר שאינו נקרא כתב גם הרמב"ם בפ"א כתב ואם אינם יודעין לחתום רושמין להם ברוק וכיוצא בו בדבר שאין רישומו מתקיים והן כותבין על הרושם גם רבינו הלך בעקבותיהם וכתב רושמין להם צורת האותיות על הגט באבר וכו' ויש לדקדק דכיון דתניא כוותיה דרב משמע דדוקא מקרעין אבל לא רושמין וכדמשמע מדברי הרי"ף ואיפשר דס"ל דרב ושמואל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והא דמייתי תניא כוותיה לאו לאפוקי מדשמואל מייתי ליה אלא לומר דאשכחן הכי בהדיא בברייתא אי נמי ס"ל דמקרעין עדיף מרושמין ומש"ה לא מכשר שמואל אלא ברושמין אבל לא במקרעין ורב מכשר במקרעין וכ"ש ברושמין ותניא כוותיה דרב אלא שלפי זה ה"ל להרמב"ם לכתוב מקרעין ומדלא כתב אלא רושמין משמע שהוא מפ' דכ"ש מקרעין והרמ"ה שכתב דלכתחלה אין רושמין ובדיעבד כשר אפשר דס"ל דלרב מקרעין ולא רושמין ות"כ והכי קי"ל מיהו כיון דאשכחן דר' אבהו נמי ס"ל דרושמין ורב פפא דבתראה איהו ס"ל הכי ועביד בה נמי עובדא ע"כ אית לן לאוקמי ברייתא בלכתחלה דוקא והא דרב פפא אורי ליה ברוק לאו לכתחלה אורי אלא גט בא לפניו שרשמו לעדים ברוק ואורי להכשיר: ומ"ש רבינו ולא הקילו לעשות כן אלא בגיטי נשים אבל בשאר שטרות וכו' והשטר כשר זה דעת הרשב"א אבל הרמב"ם בפ' כ"ד מהלכות מלוה כתב דפסול נמי הוי ויתבארו דבריהם בח"מ סי' מ"ה בס"ד: