בית יוסף, אבן העזר קמ:י
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 140:10
Open in the reader →1עשאתו שליח לקבלה וכולי משנה בפרק התקבל (גיטין דף סב:) האשה שאמרה התקבל לי גיטי אם רצה לחזור לא יחזור לפיכך אם אמר הבעל אי איפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה לחזור יחזור ובגמרא (דף סג) ת"ר התקבל לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי כלומר אמר השליח לבעל אשתך אמרה התקבל וכן היה האמת שאמרה לו התקבל אמר לו הן והוא אומר הולך ותן לה זכי לה והתקבל לה רצה לחזור לא יחזור רבי נתן אומר הולך ותן לה רצה לחזור יחזור זכי לה והתקבל לה רצה לחזור לא יחזור ופירש"י הולך ותן לה וכולי. אחד מכל הלשונות הללו אמר לו ר' אומר בכולן רצה לחזור לא יחזור אבל אם אמר אי איפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה אם רצה לחזור יחזור אמרינן תו בגמרא איתמר התקבל לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי (והוא אומר הולך ותן לה) אמר רבי אבא בר רב הונא אמר רב נעשה שלוחו ושלוחה וחולצת ופירש"י ואם מת ולא הגיע לידה הגט ומפרשינן טעמא משום דמספקא לן אי הולך כזכי דמי אי לאו כזכי דמי וכתבו הרי"ף והרא"ש והלכה כרבי נתן דאמר הולך לאו כזכי דמי דגרסינן בהשולח (לב.) אמר אביי נקטינן שליח מתנה כשליח הגט למאי נ"מ להולך לאו כזכי וכן פסק הרמב"ם בפרק ו' וכתב דהוא הדין אם אמר ליה הולך ותן עקר שליחות הקבלה וכתב הרב המגיד שכן כתב הרמב"ן וכן הוא דעתו וגם הר"ן כתב לדעת הרי"ף כיון דקיימא לן כרבי נתן בהולך ובתן נמי קי"ל כותיה ואע"ג דאמרינן בפ"א (יא:) גבי עבד כל האומר תנו כאומר זכו דמי היינו טעמא משום דכיון דהרבה פעמים נותן דמי עצמו ויוצא הו"ל כחוב אבל בגיטי נשים ומתנה תן לאו כזכי אבל הר"ן כתב שיש פוסקים כרב דאמר חולצת ואביי נמי ה"ק שליח מתנה הרי הוא כשליח הגט כלומר דמספקא לן ומספיקא במתנה לאו כזכי ובגט חולצת והוא ז"ל כתב שאין שיטה זו מחוורת ומ"מ דעתו נוטה לומר דמספקא לן כרב וההיא דאביי איכא למידחי דה"ק שליח מתנה יכול משלח לחזור בו כשליח הגט שלא עשאתו האשה שליח משום דהולך לאו כזכי ואה"נ דבגט אפילו הוי כזכי כל שלא עשאתו האשה שליח קבלה יכול הבעל לחזור בו קאמר אביי דמתנה נמי הכי דינה דהולך לאו כזכי וכ"כ הרב המגיד בפ"ו שהרשב"א וקצת מפרשים סוברים כרב דמספקא ליה ורבינו ירוחם כתב שכן דעת התוס'. כתב הריב"ש בתשובה סימן תע"ב דברים פשוטים אני רואה כאן שאף על פי שעשאתו שליח לקבלה בפני הבעל הנה כשמסר הבעל ליד השליח ואמר ליה הולך גט זה לאשתי ותהא ידך כידי ופיך כפי הנה עשאו שליח הולכה ולא רצה שיקבלנו בתורת שליח קבלה ואע"ג דחש לה הרשב"א לדרב דאמר חולצת ולא מתייבמת בנדון זה ליכא לספוקי כלל דכיון שהוסיף ואמר לשליח ותהא ידך כידי ופיך כפי ע"כ שליח להולכה עשאו שהרי כל זמן שהגט ביד השליח הרי הוא כאילו הוא ביד הבעל שכך א"ל שתהא ידו כידי ואם כן הרי הוא כאילו א"ל בפירוש אי איפשי שתקבל לה ועוד שהעדים אומרים מסר לשלוחו וכך אמר לשלוחו ומה שאמר השליח שהיה בדעתו בשעת קבלתו שתהיה מגורשת מיד אין הדבר תלוי בו אלא בשליחות הבעל הדבר תלוי ואיברא שאם היה לנו הוכחה שהשליח לא נתכוון להיות שליח הולכה כי אם שליח קבלה שאז היה הדין שאינה מגורשת כלל ואפילו הגיע גט לידה דומיא דהבא לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הולך כמו שאמרה משום דעקריה לשליחותיה אלא שבנדון זה אין לומר כן שהרי אין כאן הוכחה כלל שלא קבל שליחותו של בעל שהרי קבל הגט מידו על פי הדברים ההם שא"ל ואם מפני שאומר שבלבו היה כן הו"ל דברים שבלב ואינם דברים ואפי' להחמיר ועוד דשאני התם שתלוי דיבורו בדיבורה אבל אם היה אומר הולך ותן לה ולא היה תולה דיבורו בדיבורה כשהגיע גט לידה מגורשת כ"ש בנדון זה שהוא שליח גמור להולכה וכשהגיע לידה מגורשת גמורה וקודם לכן אינה מגורשת כלל ואפי' ריח גט אין בו ואם מת הבעל קודם שהגיע גט לידה או חולצת או מתייבמת: ואסיקנא בגמרא דלרבי נתן אם א"ל הולך הוי כאומר זכי ולא ידעתי למה השמיטו רבינו כי הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ז"ל כתבוהו: ב"ה ואח"כ מצאתי בספר מדוייק מספרי רבינו בלשון הזה אבל אם א"ל הילך גט זה או התקבל והוא עשאתו שליח לקבלה נתגרשת מיד בקבלתו):