בית יוסף, אבן העזר קנב:י
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 152:10
Open in the reader →1ומ"ש רבינו ונ"ל שא"צ לא לזה ולא לזה כיון שאינה עוקרת וכו' התוספות כתבו בפ"ב דכתובות גבי הפה שאסר הוא הפה שהתיר שאומר רבי' יצחק דבענין זה שאינו סותר דבריו הראשונים ולא בא אלא לפרש דבריו הראשונים מהימן אף על גב דליכא מיגו ואיפשר שמשם למד רבינו זה שכתב דכל שאינה סותרת דבריה הראשונים אפילו אחר כדי דיבור נאמנת ונראה לי דשאני התם שדבריו האחרונים הם פי' לדבריו הראשונים דברישא קאמר את בתי נתתי ואחר כך מפרש למי נתנה אבל הכא שאין דבריה האחרונים פירוש לדבריה הראשונים אלא תוספת איפשר דבעינן שתאמר כן תוך כדי דיבור ומ"מ דעת ה"ה כדברי רבי' שהרי כתב בפי"ב מה' גירושין שקצת מפרשים כתבו דמתני' תוך כדי דיבור הוא ולולי שהם אמרו כן ולא מצאתי מי שכתב בביאור שאפילו לאחר כדי דיבור הוא הייתי אומר דודאי משנתינו בכל גווני היא והאריך בטעמו וטעמם ובסוף דבריו כתב ומצאתיו בשם ה"ר יחיאל שהאומרת א"א הייתי ולאחר זמן אמרה פנויה אני א"צ אמתלאה ונאמנת דא"א הייתי משמע דעכשיו פנויה היא וזה מסכים לדברי שאין דין המשנה דוקא תוך כדי דיבור עכ"ל. אשה שבאה לעיר וייעצוה שתאמר שהיא א"א כדי שלא יתעללו בה ואח"כ באו עדים שמכירים אותה ואמרו ששמעו שהיתה מגורשת וגם היא אומרת כן עיין בתשובת הריב"ש סימן קמ"ה: