בית יוסף, אבן העזר קסז:טו
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 167:15
Open in the reader →1ומ"ש ואפי' יש לה גט ממנו והוא אומר שנתנו לה קודם שבעל צריכה גט שני וחליצה היינו מאי דא"ר אשי התם גט לזיקתו והכא גט לביאתו. ויש לתמוה על רבי' למה השמיט סיפא דמתני' דקתני ובזמן שהוא מודה אפי' לאחר י"ב חדש כופין אותו שיחלוץ: והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב בלשון הזה יבמה שנתייבמה ואמרה בתוך ל' יום לא נבעלתי ואף על פי שהוא אומר בעלתי וגירשה כופין אותו שיחלוץ לה הואיל וקדם וגירשה בגט ואם עדיין לא גרש כופין אותו שיבעול או יחלוץ ויוציא בגט גירשה לאחר שלשים יום והיא אומרת לא נבעלתי מבקשין ממנו שיחלוץ לה ואם היה מודה שלא בעל כופין אותו לחלוץ היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי אינה צריכה חליצה שאין זה נאמן לאוסרה על כל אדם אחר שכנסה עכ"ל. וכ' ה"ה דעת רבינו מ"ש יבמה שנתייבמה וכו' דין המשנה שהעמידוה כשהגט יוצא מתחת ידה ופירשו ז"ל דהגט הזה נתן עכשיו דאי קודם כניסה אפי' לאחר ל' יום היתה היא נאמנת לומר לא נבעלתי דכיון דאיכא איסורא מוקי נפשיה מלבעול וכתב רבינו ואם עדיין לא גירש שיכופו אותו לבעול או שיחלוץ ויוציא בגט כך הוא עיקר הנוסחא ויש ספרים שכתוב בהן או יוציא בגט וט"ס הוא דודאי דגט בלבד אינו פוטר כיון שאומרת לא נבעלתי אלא תרתי בעינן והטעם לזה דכיון דאיהו אמר בעלתי חיישינן לה וצריכה גט וכיון דאיהי אומרת לא נבעלתי צריכה חליצה דלענין איסורא ספיקא הוא לדידן וזהו דין הברייתא דקתני הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי צריכה גט וחליצה וי"מ אותה לאחר ל' יום ונראה מדבריהם דתוך ל' יום אינה צריכה אלא חליצה אבל לאחר ל' יום צריכה גט לפי שהוא נאמן לומר בעלתי וחליצה משום דאיהי שוייה אנפשה חתיכה דאיסורא ואין נראה מדברי רבינו כן אלא תרי בבי דסיפא [דברייתא] בכל זמן הן בין בתוך ל' בין לאחר ל' ועוד י"ל שמה שאמר הנהו שניהם מודים וכו' שהוא אפי' תוך ל' יום ואף על פי שלא אמר מעיקרא בעלתי [שלא] כדברי רש"י ז"ל שפירש ומעיקרא אמר בעלתי והטעם דכל שכנסה אינה יוצאה אלא בגט אף על פי ששניהם מודים שלא בעל משום דכיון שכנס מסתמא בעל שמא יאמרו יבמה שנתייבמה יוצאה בחליצה ונ"ל ראיה לזה ממה שאמרו שם בעא מיניה הון בריה דרב נחמן מרב נחמן צרתה מהו א"ל וכי מפני שאנו כופין ומבקשים נאסור צרה ופירש"י דאף על גב דאמרה יבמה לא נבעלתי צרתה ודאי לא מיתסרא דחזקה כונס את האשה בועל לאלתר [אלמא אפי' לקולא אמרינן שנבעלה] ואם כן האיך תהיה מותרת לאלתר בלא גט וזה נראה דעת רבינו שכתב או יחלוץ ויוצאה בגט ומשמע דבכל גווני צריכה גט שאם דוקא כשהוא אומר בעלתי ה"ל לכתוב אף על פי שחזר ואמר בעלתי וכן נראה מן ההלכות שאם כפירוש רש"י לא היו צריכין להביא ההוא דהנהו שניהם מודים כיון שכבר כתבו הברייתא כן נראה לי: ומ"ש רבינו גירשה לאחר ל' הוא מבואר במשנה והטעם דאיהי שוייה אנפשה חתיכה דאיסורא ולפיכך צריך חליצה: ומ"ש היא אומרת נבעלתי הוא בברייתא ונראה שרבי' מפרשה אפי' תוך שלשים יום וזהו שכתב שאין זה נאמן לאוסרה על כל אדם אחר שכנסה ולא כתב אחר ששהה שלשים יום אבל רש"י פירשה דוקא לאחר ל' ודברי רבינו נראין לי עיקר דחזקת כנוסה בעולה וכיון שהיא אומרת נבעלתי נאמנת ולא גרעה מצרה שאמרנו שהיא מותרת בחזקה לא נתבאר לי למה לא נזכר דין הצרה בהלכה ובדברי רבינו עכ"ל: