בית יוסף, אבן העזר לב:ב
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 32:2
Open in the reader →1כתבו שלא מדעתה רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביא אמרי אינה מקודשת ומפרש טעמא בגמרא דמ"ד מקודשת משום דמקיש הויה ליציאה מה יציאה לשמה שלא מדעתה אף הויה וטעמא דמאן דאמר אינה מקודשת משום דמה יציאה בעינן דעת מקנה אף הויה בעיא דעת מקנה וטעמו של הרי"ף שפסק כרב פפא ורב שרביא מבואר בדבריו שם וכתב הרא"ש שיש לדחות ראייתו וגם הר"ן כתב שיש מי שפירש בענין שאין ראוי לפסוק כן ודברי ר"ח ודברי בה"ג כתבוה שם הרא"ש והר"ן ז"ל והרמב"ם בפ"ג כתב כדברי הרי"ף וכתב עוד בפרק ההוא דהיכא דשוייה שליח כותבו מדעת השליח וכתבו הר"ן וה"ה שנחלק עליו הרמב"ן ואמר דאין כותבו אלא מדעתה (וע"ל ר"ס ל"ו) כדאמרינן (גיטין סו:) גבי גט דאפי' באומרת אמרו גט פסול או בטל וה"נ מהתם גמרינן מה התם דעת מקנה בעינן ולא שלוחו אף כאן דעת מקנה ולא שלוחו ואפילו באומרת אמרו: ומ"ש רבינו בשם הרמ"ה אע"פ שהשטר פסול לקדש בו שמין הנייר וכו' גם רבינו ירוחם כתב כן בשמו" ב"ה ודבריו מפורשים בגמרא פ' האיש מקדש עלה מ"ח התקדשי לי בשטר וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו ש"פ מקודשת ואוקימנא לה בשכתבו שלא לשמה ולא מדעתה להסתפק בפירוש דבריו דכיון דלא קדשה בשטר זה לשם כסף אפילו ש"פ אינה מקודשת ולא בא להכשיר אלא כשרוצה לקדשה בו משום כסף וה"ק אף ע"פ ששטר זה שכתבו שלא מדעתה פסול לקדש בו בתורת שטר אם בא לקדשה בו משום כסף שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת כלומר יכול לקדשה בו בתורת כסף ואם אין בו שוה פרוטה וקדשה בו הוו ספק קידושין משום דחיישיכן שמא שוה פרוטה במדי ואפשר דאפילו בקדשה בו בתורת שטר קאמר דאם יש בו שוה פרוטה מקודשת מתורת כסף וזה נראה יותר מדקדוק הלשון: גרסינן בגמרא שם בשטר כיצד כתב לה על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו ש"פ בתך מקודשת לי בין על ידי אביה בין ע"י עצמה מקודשת וכ' הרשב"א בתשובה ע"ז דילמא בכותב בתך פלונית היא לכשת"ל דאף להזכרת השם הוקשו הויה ליציאה וכן הוא בתשובה אצלי עכ"ל כתב הרשב"א בתשובה סימן ת"ר דשטר קידושין כשר במחובר וכן משמע בתוספתא אבל אין נראה כן דעת רש"י בפ"ק דגיטין (ט:) ובסימן תר"ג כתב דבירושלמי איפליג בשטר קידושין שכתבו באיסורי הנאה אם היא מקודשת והאריך בדבר כתב ר"י פשוט בפ"ד אחין (לא:) שאף על פי שאין בו זמן כשר :