בית יוסף, אבן העזר עה:ז
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 75:7
Open in the reader →1כתב ר"ת מי שהוא ביהודה והביא אשה מגליל ליהודה ונשא שם וכו' על מ"ש בסמוך שהתוספות והירושלמי סותרין זה את זה כתבו הרא"ש והמרדכי והגהות מיימוני שר"ת פי' דמתני' דשלש ארצות לנשואין מיירי בכפיית האשה שאם נשאה באחד מהארצות האלה והוא מקום מולדתו ודירתו אין כופין אותה לצאת משם וכ"ש אם נשא' באחד מהארצות האלה במקום מולדתה ודירתה שיפה כח האשה יותר ואין יכול להוציאה משם ומפרש מתני' ותוספתא הכי ג' ארצות לנשואין וכו' אם האיש מיהודה והאשה מגליל ונשאה ביהודה שהוא מקומו אין מוציאין האיש ממקומו לילך אחריה לגליל כיון דיהודה וגליל הן שתי מקומות ואין שיירות מצויות מזו לזו ואין יכול לחקור ולידע תמיד מנהג אנשי מולדתו אין כופין אותו להניח מקומו כיון דשם נשאה אבל נשאה בגליל כופין אותו לצאת וגרסי' בתוספתא כופין אותו לצאת שע"מ כן נשאה ואם האיש והאשה ממקום אחד ביהודה אע"ג שנשאה בגליל כופין אותו לצאת מגליל אפילו מעיר לכרך ומכרך לעיר ואם האשה מכרך והאיש מעיר או להפך ושניהם ביהודה ונשאה בעירו אין האשה יכולה לכופו להניח מקומו כיון דאין שני המקומות שוים והוא נשאה בעירו וכ"ש אם נשאה בעירה שאין האיש יכול לכופה להניח מקומה כיון שאין שני המקומות שוים ונשאה בעירה אבל אם מקומותיהם שוים שניהם כרכים או שניהן עיירית כופין את האיש לעזוב מקומו ואף על גב שבמקומו נשאה דעולה עמו ואינה יורדת ודרכו לחזור אחר אבידתו ועוד יכול לילך לראות אוהביו כשירצה משא"כ באשה וההיא דירושל' מפרש ר"ת מתני' כשהיה מיהודה ונשא אשה מגליל מגליל ונשא אשה מיהודה פירוש שהיה מיהודה ונשא אשה מגליל ביהודה אין כופין אותו לילך אחריה לגליל או מגליל ונשא אשה מיהודה בגליל אין כופין אותו לילך אחריה ליהודה אבל הוא מיהודה ונשא אשה מיהודה מגליל ונשא אשה מגליל אני פלוני שמיהודה נשאתי אשה מיהודה פי' מיהודה מעיר לעיר או מכרך לכרך כדמפרש לעיל מגליל אין כופין אותו לצאת אחריה כך פר"ת דבכפיית האיש איירי עכ"ל וכ' הרא"ש שהר"מ הקשה עליו דמשמע בירושלמי דיפה כח הבעל מכח האשה ופירש הוא דאיירי בכפיית האשה ויישב התוספתא והירושלמי כמו שכתבתי לעיל בסמוך בשם הר"ם ויש לתמוה על רבינו שכתב לעיל דברי הר"ם וכאן כתב דברי ר"ת כאילו אינן חולקין על דברי מהר"ם ומאחר שהם חולקים זה על זה אצל דברי מהר"ם הל"ל ור"ת כתב מי שהוא ביהודה והביא אשה מגליל ליהודה וכו' וכתבו המרדכי והגהות מיימוני ורש"י פירש דאיירי בכפיית האשה וכן פי' המיימוני וכל הגאונים וכיון דהוי פלוגתא דרבוותא עבדין הכא והכא לחומרא והיכא דהבעל בא לכוף את האשה לא נכופנה כפר"ת והיכא דהאשה באה לכוף בעלה כ"ש דאין כופין כדפסקי רוב הגאונים עכ"ל הר"מ ול"נ דבמקום הרמב"ם ורש"י וכל הגאונים לא חיישי' לדברי ר"ת :