בית יוסף, אבן העזר צח:טז
בית יוסף · Beit Yosef, Even HaEzer 98:16
Open in the reader →1ואבא שאול פליג אתנא קמא בפיטור יורשים וכו' ופסק רי"ף כתנא קמא דפיטור מועיל אף גבי יורשים וכו' דברי רבינו כאן כמעורבבים שהרי על מה שכתבתי בסמוך אר"נ אמר שמואל הלכה כאבא שאול בן אימא מרים כתב רב אלפס וה"מ דכתב לה דלא נדר ודלא שבועה אי נמי נקי נדר נקי שבועה בלחוד ולא כתב לה בין ממני בין מיורשי אחרי אבל אם כתב לה בין ממני ובין מיורשי אחרי גובה בלא שבועה ואפי' היא פוגמת כתובתה בין ממנו בין מיורשיו אחריו כסתם מתני' דקתני נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי אינו יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו וכו' ואמרינן שבועה מאי עבידתה א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו אפוגמת כתובתה עכ"ל משמע בהדיא שהוא ז"ל סובר דלא פליג אבא שאול אתנא דמתני' דתנא דמתניתין דאמר דמהני פיטור אף ליורשים מיירי במפרש שפוטרה בין ממנו בין מיורשיו ואבא שאול דאמר דלא מהני פיטור ליורשים מיירי בשלא פירש שפטרה אף מיורשיו ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והא דאיצטריך ר"נ למיפסק הלכה כאבא שאול לא לאפוקי מתנא דמתניתין איצטריך דהא לא פליגי אהדדי כדאמרן אלא לאפוקי מדשלח רבי זכאי למר עוקבא ומאינך אמוראי דאיתא התם דסברי דאף ע"ג דלא פירש שפוטרה אף מיורשיו פטורה זה נראה ברור בדברי רב אלפס וכיון דרב אלפס סובר דאבא שאול ות"ק לא פליגי אהדדי לא ה"ל לרבינו לכתוב ואבא שאול פליג אתנא קמא בפיטור יורשים וכו' ולכתוב עליו ופסק רב אלפס כת"ק וכו' אלא כך ה"ל לכתוב ואבא שאול אמר בין דלא נדר בין דלא שבועה בין נקי נדר בין נקי שבועה בין מנכסי בין מנכסים אילין בין היא בין יורשיו אין משביעין אותו אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ואיפסיקא בגמ' הלכתא כוותיה ומפרש רב אלפס דלא פליג אתנא דמתני' דאבא שאול מיירי בשלא פירש שפטרה אף מיורשין ותנא דמתני' מיירי בשפטרה בפירוש אף מיורשיו וא"א ז"ל מפרש דפליג אתנא דמתני' ואפי' בשפטרה בפירוש אף מיורשיו קאמר דלא תפרע אלא בשבועה והלכתא כוותיה ובכך היו הדברים מתבארים כהוגן: ב"ה ועוד יש לתמוה למה הפסיק בין הדבקים בדין אם הנאמנות מהני אף לגבי לקוחות שקודם ה"ל לגמור דין אם נאמנות מפורש ליורשים מועיל ואח"כ ה"ל לכתוב אם מועיל גם לגבי לקוחות: ודעת הרמב"ם בפי"ו מה"א כדעת הרי"ף וכתב הרא"ש על דברי הרי"ף שכתבתי בסמוך קשה להאי פיסקא דאמרינן לקמן אלא אמר אביי אהא נדר ושבועה אין לי עליך וכו' ואתא ר"ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה וקא מיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן אלמא דחזינן דר"ש דמחייב שבועה אפילו דאמר אין לי ולא ליורשי עליך ועל יורשיך סבר כאבא שאול אלמא דאבא שאול מחייב שבועה בכל ענין ופסק ר"נ כאבא שאול ויראה שכך היתה דעת הרי"ף דאבא שאול ס"ל כשאמר נקי נדר או דלא נדר ולא אמר אין לי עליך משמע שתהא בלא נדר מכל אדם אף מן היורשים ואע"פ שאמר מנכסי אבל מה אעשה שחכמים הזקיקוה שבועה כשאמר בלשון הזה אע"פ שיש במשמעותו שאף מן היורשים פטרה ומיהא היכא דפטרה בהדיא מן היורשים מודה אבא שאול ובהא פסיק ר"נ כאבא שאול והא דאמרינן לקמן ר"ש כאבא שאול פירוש כשיטת אבא שאול קאמר ועדיפא מיניה כי היכי דלאבא שאול כי אמר דלא נדר נקי נדר משמע לדידיה בין ממני בין מן היורשים ואפ"ה קאמר שחכמים הזקיקוה לישבע ה"נ לר"ש אפי' פטרה בהדיא מן היורשים ס"ל דהזקיקוה חכמים לישבע מיהו ר"ח פסק כאבא שאול אפי' פטרה בהדיא מן היורשים וכן דעת התוס' עכ"ל: (ב"ה) משמע מדבריו אלה שהוא סובר כר"ח והתוס' ויש לתמוה על זה שבתשובותיו כלל ע"א סימן י' משמע שהוא סובר בהיפוך: וז"ל הרשב"א בתשובה אם יש נאמנות בכתובתה ופטרה הבעל בפירוש בין ממנו בין מיורשיו נוטלת היא אפילו שלא בשבועה כמשנתינו בפרק הכותב דאבא שאול דאמר מה אעשה שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה לא אמר אלא בנקי נדר בין מנכסי בין מנכסים אילין שלא האמינה בפירוש על היתומים במשנתינו וכן דעת הרי"ף ור"ח וכ"ש אם קנו מידו כ"כ ר"ח וכ"כ הרמב"ן בר"פ הניזקין גבי כתוב בו שבח וכן מורי ה"ר יונה ז"ל וכן דעתי נוטה אע"פ שהרב בעל המאור כתב כאבא שאול אפי' באומר בין ממני בין מיורשי ויש לו ראיה מדאמרינן התם גבי מתני' דר"ש אומר כל זמן שתובעת כתובתה היורשים משביעין אותה דהא דר"ש פליגא אמתני' דנדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך ואמרינן דר"ש כאבא שאול אלמא אבא שאול אפי' במפרש פליג ולית ליה מתני' ואני אומר אין משם ראיה גמורה דהתם ה"ק ר"ש כאבא שאול דאמר אין פיטור מועיל ומיהו הא דר"ש עדיפא מדאבא שאול דאילו אבא שאול דוקא בדלא נדר ונקי נדר ודר"ש אפילו בנדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך ורבנן כרבנן דברייתא דאבא שאול דמסתמא פליגי עליה וכמו שפירש רש"י ז"ל על כל שפטרה מן השבועה בין ממנו בין מן היורשים גובה בלא שבועה עכ"ל: כתב הריב"ש בסימן קס"ט אפילו לדעת אותם שפוסקים שאין נאמנות מועיל לעקור תקנת חכמים ואפי' התנה כן בפירוש מ"מ זה הוא כשהמלוה הוא חי ובא ליפרע מנכסי יתומים שצריך לישבע אבל כשמת מלוה אין יורשיו מפסידים ולא דיינינן להו בדינא דרב ושמואל דכיון דדיינא דעבד כרבי אלעזר עבד הכא שיש בו נאמנות עבדינן לכתחלה כרבי אלעזר דכיון דמדינא מהני נאמנות אלא דרבנן עשו חיזוק לדבריהם שלא לעקור תקנתם בתנאי הכא לא דיינינן ליה בתרי קולי קולא דאבא שאול וקולא דרב ושמואל כדאמרינן התם הבו דלא לוסיף עלה וכן דעת בעל המאור בשם חכמי נרבונא וסברא נכונה היא עכ"ל וכבר כתבתי בסימן צ"ו שכן דעת הרשב"א והר"ן. כתב עוד בסימן ק"ח אם כתוב בכתובתה של זו נאמנות בין ממנו בין מיורשיו כב' עדים כשרים לעולם אין להם להשביעה ואף על פי שנהגו להשביע אלמנה לגבות כתובתה זהו לכתחלה לחוש לדברי הפוסקים דאין נאמנות מועיל לגבי יורשים ואפי' במפרש אבל בדיעבד להפסידה כתובתה שאינה יכולה לישבע או שמתה ולא נשבעה אין מפסידין אותה בכתובתה וכ"כ בעל המאור בשם חכמי נרבונא ושבחוה מן האחרונים וכן י"ל בנדון זה שכיון שיש כמה גאוני עולם סוברים שנאמנות מן היורשים בפירוש מועיל אין להפסידה לזו כתובתה מפני החשד שהרי אפילו העידו עליה ק' עדים שנפרעה מכתובתה בפניהם היא נאמנת יותר מכולם שהרי האמינה כב' עדים ותרי כמאה וכתב שאפילו היא חשודה על השבועה גובה והאריך בדבר: (ב"ה) ודעת הרמב"ם בפ"ו מהלכות מלוה ולוה כהרי"ף ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם מסכימים לדעת אחת וכ"ש דהני רבוותא ס"ל כוותייהו הכי נקטינן: וז"ל הריטב"א בתשובה דעת הרי"ף דאבא שאול כי היכי דלא פליג עם רבנן דמתניתין ברישא דמתניתין שאם כתב לה נדר ושבועה אין לי שהוא אינו יכול להשביעה אבל יורשיו משביעים אותה ה"נ לא פליג בסיפא דמתניתין דכתב לה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי עליך ואבא שאול דינא חדתא אתא לאשמעינן שאם לא כתב בפירוש פיטור יורשים אלא שאמר לה א' מאלו הלשונות כגון דלא נדר מנכסי וכו' קאמר אבא שאול שאף ע"פ שבשאר מקומות יש במשמעות אלו הלשונות אפילו היורשים מה אעשה כלומר היאך אדקדק כן שהרי אמרו חכמים וכו' והיאך אומרים שכוונתן היתה לעקור תקנת חכמים לפטרה משבועת היורשים אלא כיון שהדברים סתומים יש לי לומר שלא נתכוון לפטרה אלא ממנו אבל לא מיורשיו ולא נתחוור פירושו אצל רבותי המפרשים ז"ל משום דלשון הגמרא מוכיח דאבא שאול ורבנן פליגי ודעת הראב"ד והרמב"ן ובעל העיטור דאבא שאול ורבנן בסיפא דמתני' פליגי דרבנן דמתני' אמרי שאם כתב אין לי וליורשי עליך מהני ואבא שאול פליג ואמר בין דלא נדר וכו' אלו הלשונות הרי הוא כאילו פטרה בפירוש מן היורשים אבל מה אעשה שאין תנאי זה מועיל שהרי אמרו חכמים הבא ליפרע וכו' והוא אינו יכול להתנות ולעקור תקנת חכמים דקא סבר אבא שאול דפיטורא לא מהני לגבי יורשים כלל וקרוב לדרך זה דברי ר"ח ז"ל והוא מפרש מימרא דאבא שאול בין דלא נדר וכו' ודאי אפילו מן היורשים פטרה שלא ישביעוה אלא שלא פטרה אלא משבועת פוגמת ואפוטרופוס הנזכרים במתני' לעיל מינה אבל לא משבועת אלמנה הבאה לגבות כתובתה וע"ז קאמר אבל מה אעשה כלומר מה יועיל לה זה השטר אחר שלא פטרה משבועת אלמנה שהרי סופה שתבוא לגבות כתובתה ותשבע כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים ומגלגלין עליה פוגמת ואפוטרופוס דמגלגול לא פטרה והרב בעל העיטור גלגל בתוך פירושו סברא זו דר"ח ואח"כ כתב הא דאמר אבא שאול ה"מ בשלא קנו וכו' ויש לך להזכיר דההוא מימרא דמרן ז"ל לאו אסברא דסמיך ליה קאי דהא לא שייך ביה כלל שהרי ר"ח אומר דפוגמת ואפוטרופוס שפטרה בפירוש פטורה ואפי' בלא קנין ולשבועת אלמנה שלא פירש ואינה פטורה הא לא מהני בה קנין עד שיפרש ואם פירש לדבריו דר"ח אין צריך לקנין דבלא קנין נמי בפוגמת ואפוטרופוס מהני אלא האי מימרא אפירושא ואסברא דיליה שכתב ברישא קאי דכתב דאבא שאול סבר דפיטורא לא מהני לגבי יורשים וה"פ דמילתיה הא דאמר אבא שאול דלא מהני פיטורא לגבי יורשים ה"מ בדלא קנו מיניה על שבועת היורשים דמשום כתובה בעלמא אף ע"פ שהוא בשעת נישואין שהדברים ההם נקנים באמירה אפ"ה לא דחי תקנתא דרבנן דהבא ליפרע וכו' בשבילה דילמא לא גמר ואקני לעקור תקנת חכמים אבל קנו מיניה כבר גמר והקנה ומהני פיטורא דידיה הדין הוא פירוש דמימרא דיליה בביאור וכבר טעו רבים בפירושה עכ"ל: