בית יוסף, אורח חיים כד:ג
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 24:3
Open in the reader →1כתב בעל העיטור ואותם שמקבצים הציציות בשעת ק"ש וכו' כתב בהגהות מיי' ספ"ג במדרש שוחר טוב יש בהא דכל עצמותי תאמרנה אמר דוד לפני הקב"ה אני משבחך בכל איברי וכו' עד ידי שמאלית בה אני קושר תפילין של יד ובה אני אוחז ציצית בזמן ק"ש בחזה אני משים הציצית כנגד לבי בזמן שאני קורא ק"ש שנאמר והיו הדברים האלה על לבבך וגו' מכאן ראיה שמצוה לאחוז הציצית ביד שמאלית כנגד לבו בזמן ק"ש עכ"ל. וגם המרדכי כתב בס"פ לולב הגזול בשם הירושלמי דקטן שיודע לאחוז בציצית כשורה בשעת ק"ש מחנכין אותו בציצית ע"כ: כתב ה"ר דוד אבודרהם בדיני ק"ש בשם רב נטרונאי גאון שהאוחז בציציותיו בידו כשהוא קורא את שמע יהירותא הוא שכל דבר שאין האדם מחוייב בו ועושה אותו ברבים במדת חסידות וכל העם אינם עושים אותו הוא מתחזי כיוהרא עכ"ל ועכשיו שנהגו בהם קצת בני אדם תו לא מיחזי כיוהרא וז"ל ספר א"ח אמר רב נטרונאי גאון האוחז בציציותיו בידו כשקורא את שמע יהירותא היא וכ"כ נמי רב משה גאון וביאר עוד וכי מאחר שהתבונן בציציותיו בשעת עטיפתו ובירך עליהן לאח"כ למה יאחזן בידו אלא מעתה כשמגיע לוקשרתם צריך נמי לאחוז תפילין ואם תאמר יאחוז וכשמגיע לוכתבתם צריך לבא ולהניח ידו על מזוזתו הילכך העושה כן צריך ללמדו ולהשביעו שלא יעשה כן ע"כ. והר"י החסיד כתב צריך לעיין בהם כשמגיע לוראיתם אותו עכ"ל א"ח וכיון שאחר דברי הגאונים האלה הביא דברי ה"ר יונה נראה שכדבריו הוא תופס עיקר ומה שהקשה הגאון א"כ כשמגיע לוכתבתם צריך לבא ולהניח ידו על מזוזתו י"ל שמצות שבגופו שאני שהם מזומנות לפניו. ורבינו כתב בסוף סימן ס"א כדברי ה"ר יונה ז"ל וכ"כ המנהיג להגביה כנפי הטלית להראות הציצית באמרו והיה לכם לציצית וראיתם אותו לזכרון תרי"ג מצות וציצית לשון מציץ מן החרכים. וכתוב בסמ"ק מצוה להסתכל בציצית דכתיב וראיתם אותו. והריב"ש כתב בתשובותיו ח"ב סי' קכ"ו שאלת כי נהגת להסתכל בציצית בשעת ק"ש כשאתה מגיע לוראיתם אותו מפני שראית כן לה"ר יונה בספר היראה וגם בספר עמודי גולה מונה מצוה לעצמה להסתכל בציציותיו ואמרת כי יש לועגים עליך ונסמכים למה שמצאו תשובה לרב נטרונאי ז"ל שמלמדין למי שעושה כן שלא יעשנו שא"כ כשמגיע לוקשרתם נאמר שיאחז תפילין וכשמגיע לוכתבתם נאמר שהוא צריך שיבא לביתו ויניח ידו על מקום המזוזה. תשובה עם היות שנראה שאין ראוי שתמנה הראיה מצוה לעצמה כמ"ש בספר עמודי גולה כי אין זה כי אם נתינת טעם למצוה כמו שארז"ל וראיתם אותו ראיה מביאה לידי זכירה זכירה מביאה לידי עשייה וטעם המצוה אין ראוי שתמנה מצוה לעצמו ושאר מוני המצות לא מנו הראיה מצוה לעצמה אבל כיון שהראיה היא תכלית ראשון למצוה זו כדי שיבא לתכלית האחרון שהוא קיום המצוה טוב וראוי להסתכל בציצית בשעת העטיפה כשמברך עליה וכן אני נהג ואתה שנהגת להסתכל בה בשעת ק"ש כשאתה מגיע לוראיתם אותו אל תניח מנהגך כי מנהג יפה הוא וחבובי מצוה הוא וכן היה נוהג מורי החסיד הרב ר' פרץ הכהן ז"ל ומה שהקשו שא"כ יעשו כן בתפילין יעשה ויעשה שהרי חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה כדי שיהא זריז בהם כדאמרינן בפ"ק דשבת (יב:) חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן כמה אזכרות עאכ"ו ואם כשמגיע לוקשרתם אותם ממשמש בהם כ"ש שהוא מנהג יפה וה"ר יונה כ"כ בספר היראה גם בתפילין ומה שהקשו יעשו כן במזוזה אינו ענין שאם אמרו במה שהוא לבוש ומזומן לפניו לא אמרו במה שהוא קבוע בכותל ואינו לפניו ועוד שבציצית הזכיר הכתוב הראיה כדי שיבא לידי זכירה ובתפילין ג"כ שהמשמוש בהם מצוה כדי שיהא זריז בהם ואם עושה כן כשמזכיר וקשרתם משום חבוב מצוה כ"ש שמפליא לעשות אבל במזוזה אינו כן ולכן אחוז במנהגך אל תרף והמלעיגין עליך בזה לא יפה הם עושים עכ"ל וכתב הר"ם מריקנ' בסוף פרשת שלח לך כשמסתכל בציצית אז מסתכל בב' ציציות שלפניו שבהם י' קשרים רמז להויות עכ"ל ואני שמעתי עוד שכל אחד מהציציות יש בו ה' קשרים וח' חוטין כמנין אחד וכשמחבר ב' ציציות שלפניו להסתכל בהם עולים כ"ו כמנין שם ההוי"ה :