בית יוסף, אורח חיים כט:א
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 29:1
Open in the reader →1ולא יברך אקב"ו לשמור חוקיו כשמסירם שאין הלכה כבני מערבא וכו' בס"פ הקומץ (מנחות לו:) תנא ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ט דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר לא נאמרה חוקה זאת אלא לענין פסח בלבד ומפרש בגמרא דקסבר ר"ע לילה זמן תפילין אבל שבתות וימים טובים לאו זמן תפילין ונפקא ליה מדכתיב והיה לך לאות יצאו שבתות וי"ט שהן גופן אות וכתב הרא"ש בהל' תפילין על ברייתא זו הא דאמרינן בפרק בא סימן (נדה נא:) ובפרק כיצד מברכין (ברכות מד:) דבני מערבא מברכין בתר דמסלקו תפילייהו לשמור חוקיו היה אומר ר"ת שהיו מברכין כשהיו מסלקין אותן סמוך לשקיעת החמה משום דיש מצוה בסלוקן כדדרשינן הכא ושמרת את החוקה ימים ולא לילות ואמרינן המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה ואמרינן נמי בירושלמי פ' היה קורא על מילתא דבני מערבא דמברכי לשמור חוקיו כמ"ד בחוקת תפילין הכתוב מדבר אבל למ"ד בחוקת פסח הכתוב מדבר לא הילכך האידנא אין לברך לשמור חוקיו אפי' כשמסלקן סמוך לשקיעת החמה דמסקינן דלילה זמן תפילין הוא אלא שאין מורין כן ושמרת את החוקה בחוקת הפסח הכתוב מדבר ואפי' כשמסלקן בערב שבת סמוך לשקיעת החמה אין לברך דהא דשבת לאו זמן תפילין הוא לאו מושמרת נפקא אלא מוהיו לך לאות עכ"ל וכיוצא בזה הם דברי התוס' בפרק בא סימן ובפ' כיצד מברכין והם הם דברי רבינו והדבר מבואר שישוב לשונו כך הוא שאין הלכה כבני מערבא שהיו מברכין לשמור חוקיו והטעם שאין הלכה כמותם הוא מפני שטעמם היה משום דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא ודורשים אותו מושמרת את החוקה הזאת וגו' ולפיכך היו מברכין לשמור חוקיו כשמסלקין אותם סמוך לשקיעת החמה אבל אנן קיימא לן לילה זמן תפילין הוא וקרא דושמרת את החוקה לא מיירי במצות תפילין אלא במצות הפסח הילכך אין לברך אף כשיסירם בלילה כדהוו סברי בני מערבא ואפי' בע"ש בין השמשות דלכ"ע צריך לסלקן אז דהא שבת לאו זמן תפילין הוא לדברי הכל עכ"ז אין לברך משום דמה שצריך אז להסירם לאו מושמרת את החוקה ילפינן ליה אלא משום דכתיב בהו והיו לאות על ידך יצאו שבתות וי"ט שהן גופן אות: ואיכא למידק דמ"מ נברך ברכה מעין קרא דוהיו לאות על ידך וי"ל דלא שייך לתקן ברכה אלא למאן דסבר דושמרת את החוקה במצות תפילין מיירי משום דכיון דכתיב בהו לשון שמירה משמע דה"ק השמר לך פן תניחם אלא בימים דוקא ולא בלילות ואם כן מחוייב הוא לסלקן בלילה והילכך שייך שפיר לברך עלייהו אבל מוהיו לך לאות כיון דלא נאמר בו לשון שמירה משמע דה"ק קרא בימים שאינם אות אתה חייב להניח ולא בימים שהן גופן אות ואין במשמע זה איסור להניחם בימים שהם גופן אות וא"כ לא שייך לברך מעין קרא דוהיו לך לאות וזהו שכתב רבינו הילכך אין לברך כלל כלומר לא ברכה דלשמור חוקיו ולא ברכה דמעין קרא דוהיו לך לאות ובהכי ניחא דאע"ג דממעטינן לילה מציצית משום דכתיב וראיתם אותו לא מיתסר ללובשו בלילה והיינו טעמא דכיון דלא כתיב ביה לשון שמירה משמע דה"ק ביום שהוא עת ראייה אתה חייב ללבוש ציצית ולא בלילה שאינו עת ראייה ואין במשמע זה איסור ללובשו בלילה וכדברי תירוץ זה נראה מדברי התוס' בפרק בא סימן וכ"נ מדברי ספר התרומה ומדברי המרדכי ולפ"ז צ"ל שמה שכתב רבינו דבערב שבת בין השמשות צריך להסירם לא משום דאסור להניחם הוא אלא משום דכיון דאינו זמן חיובם צריך להסירם דחיישינן דילמא נפיק בהו לר"ה ואע"ג דמדאורייתא לא מיתסר למיפק בהו לא הוי גזירה לגזירה דכיון דאין לו צורך כלל להניחם אפילו למידי דרבנן חיישינן ועי"ל דלית לן לברוכי שום ברכה דליתא בתלמודא וכיון דלא אידכר בגמרא שום ברכה בסילוק תפילין אלא ברכת לשמור חוקיו וההיא ברכה אוקימנא דאתיא דלא כהילכתא תו לית לן לתקוני מדעתין שום ברכה וכן נראה ממה שכתבו התוס' בפרק כיצד מברכין וז"ל אע"ג דאנן קיי"ל דשבת וי"ט לאו זמן תפילין דדוקא לדידהו דס"ל חוקה קאי אתפילין מברכין עכ"ל משמע שהם סוברים דאי לא מברכין לשמור חוקיו משום דלדידן לא קאי חוקה אתפילין לית לן לברוכי שום ברכה ויש ליישב דבריהם ע"פ תירוץ ראשון דה"ק דכל היכא דלא כתיב כעין קרא דושמרת את החוקה לא מברכין שום ברכה כלל ומ"מ אלישנא דשמירה הוא דקפדי א"נ דלישנא דחוקה נמי משמע להו דהוי כלישנא דשמירה דחוקה לישנא דקפידא הוא וכדאמרינן בעלמא כ"מ שנאמר חוקה לשון עיכוב הוא וה"ק דוקא בימים תניחם ולא בלילות ומשמע דאסור להניחם בלילה למאן דאמר במצות תפילין הכתוב מדבר: והרמב"ם אע"פ שפסק דלילה לאו זמן תפילין הוא וכתב שכל המניחן בלילה עובר בלאו שנאמר ושמרת את החוקה הזאת וגו' וכל מקום שנא' השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה לא כתב דבתר דמסלק לתפילין יברך ואפשר שטעמו משום דמשמע דבני מערבא דוקא הוו מברכי ולא בני בבל וטעמייהו משום דאע"ג דס"ל לילה לאו זמן תפילין היינו אם מניחם בתחלה אבל אם היו עליו מבע"י ולא סילקן משחשיכה אינו עובר וכמו שיתבאר בסימן שאחר זה וכיון שלא נתחייב לסלקן משחשיכה משום ושמור את החוקה הזאת וגו' לא שייך לברך לשמור חוקיו ואנן בתר בני בבל גרירין בפסקי דינין דידן ואע"ג דבתרבא דאייתרא פסק דשרי ודלא כבני בבל התם שאני דלא אסרי ליה בני בבל אלא ממנהגא בעלמא ומודו דלדינא מישרא שרי אבל במאי דסברי בני בבל דהוי דינא הכי פשיטא דכוותייהו נקיטינן: