עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית יוסף

בית יוסף, אורח חיים לב:ט

בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 32:9

Open in the reader →

1וא"צ לשרטט בכל שיטה ושיטה בפ"ב דמגילה (יח:) ובפ' הקומץ (מנחות לב:) והלכתא תפילין לא בעו שרטוט וכתב הרמב"ם בפ"א שהטעם לפי שהם מחופין ותניא בהקומץ (שם) ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ופריך הא מורידין עושין והא מזוזה בעיא שרטוט וכתבו התוס' וא"ת ודילמא במשרטטי וי"ל דלא היו רגילין לשרטט ס"ת ותפילין כיון דלא בעו שרטוט כדאמרינן בירושלמי פ"ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ומהא דאמרינן במסכת סופרים (פ"א) מסרגלין בקנים וכל יריעה שאינה מסורגלת פסולה אין ראיה דדילמא בשרטוט העליון איירי דאי אפשר לכתוב שלשה תיבות או ארבעה בלא שרטוט וכ"כ הרא"ש בהל' ס"ת וסה"ת כתב בסימן קצ"ו תפילין אינן צריכין שרטוט וא"ת הא אמרינן בריש גיטין ב' כותבין בלא שרטוט ג' אין כותבין פי' רבינו יעקב היינו שיטה עליונה או לכל היותר בגליון מארבעה צדדין ובאמצע יכתוב הרבה שורות בלא שרטוט וכן כתב בסמ"ג וצריך לשרטט התפילין ארבעה שרטוטין סביב הגליון אבל א"צ בין שיטה לשיטה וכן כתב המרדכי בפרק הקומץ וכ"כ בסמ"ק ובהגהות מיי' פ"א וכתב האגור א"ז אינו פוסל אם שרטט בין שיטה לשיטה בתפילין וה"ר שמחה פוסל עכ"ל ואיני יודע מהיכן עלה על הדעת לפסול בכך דהא לא אמרו אלא אין צריכין שרטוט ואע"פ שנקרא הדיוט לא יפסל מפני כך. ומיהו מצאתי למהר"י אבוהב שכתב בשם העיטור דלחד פירושא שרטוט בתפילין מילתא יתירתא היא ופסולה ע"כ ומ"מ הדבר מבואר שאין כן הסכמת הפוסקים: