בית יוסף, אורח חיים לו:ד
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 36:4
Open in the reader →1ומ"ש רבינו ובכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טיפש. מהר"י קולון ביארו יפה שכתב בשורש ס"ט על יוד"י האל"ף והפ"א שאינן נוגעות פשיטא שאין להכשירו ע"י קריאת תינוק שלא נאמרו דברים אלו אלא היכא שנפסקה האות ובציר ליה שיעור כגון וי"ו קטיעה שאנו מסופקים אם הגיע לאורך וי"ו או אם כשיעור יו"ד ולכך תועיל קריאת התינוק דגילוי מילתא בעלמא הוא דאורך וי"ו יש לה מדלא קראה יו"ד אבל היכא דפשיטא לן שאין האות בצורתה מה תועיל בראיית התינוק ועינינו הרואות שאין האות בצורתה ואע"ג שר"מ השיב שאין תפילין ומזוזות נפסלין משום שלא כסדרן בתיקון האותיות הנפרדות ותלה הטעם בקריאת התינוק היינו דוקא להחשב כסדרן מאחר שעיקר צורת האותיות נעשו כסדרן אבל להכשיר בלא תיקון משום קריאת התינוק לא עלה על דעתו וכ"כ ה"ר יצחק בר ששת זללה"ה בתשובה: מצאתי כתוב אם חוטרא דחי"ת למעלה אינם נוגעים זה לזה אך מ"מ אין ניכר להדיא פרידתה והראינו לתינוק חכם וקראו כב' זייני"ן ואין התינוקות מורגלין באלו דאפילו המוכשר כתיקונו קורין לו ב' זייני"ן נראה דשרי לתקן כי היכי דשרי מהר"מ לתקן כשאין גוף האות נוגע ואי משום דתינוק לא קרי היינו משום שאין מורגל בחיתי"ן דחוטרא ודאי אי הוה מופרד להדיא עד שנראה כשני זייני"ן ונשתנה צורת האות אהא לא הוה דייקינן מאין תולין דגרע דאין כאן אות: