בית יוסף, אורח חיים תמא:א

1עכו"ם שהלוה לישראל על חמצו ומשכנו בידו וכו' בפ' כל שעה (פסחים ל:) תנן עכו"ם שהלוה לישראל על חמצו אחר הפסח מותר בהנאה ואוקימנא (לא.) אליבא דרבא דקי"ל כוותיה כשהרהינו אצלו וא"ל קני מעכשיו אם לא אפרע לך עד יום פלוני והגיע הזמן ולא פרעו נמצא שלמפרע היה של עכו"ם אבל אי לא א"ל מעכשיו לא קני ליה עכו"ם וקם ליה ברשותיה דישראל ואסור וכן נמי אם לא הרהינו אצלו אע"ג דא"ל מעכשיו לא גרע מחמצו של עכו"ם ברשות ישראל והאחריות על הישראל עכ"ל הרא"ש וכיוצא בזה הם דברי הרי"ף וכתב הר"ן אוקימנא לה בגמ' כגון שהרהינו אצלו וא"ל קני מעכשיו וכה"ג אע"ג דההוא זימנא דקבע ליה הוי לאחר הפסח כיון דא"ל מעכשיו מההוא זימנא קרי ליה ברשותא דעכו"ם ושרי דכיון דא"ל מעכשיו ה"ל כמכור אצלו משעה ראשונה דאלת"ה אלא דוקא בהגיע זמנו קודם הפסח למה לן לאוקומי בגמרא בדאמר ליה מעכשיו וזה שלא כדברי ה"ר אפרים שכתב דדוקא בשקבע לו זמן קודם הפסח והביא ראיה מן התוספתא דתניא עכו"ם שהלוה את ישראל על חמצו וא"ל אם לא באתי קודם הפסח הרי הוא מכור לך וכו' ולאו ראיה היא דהא דתניא בתוספתא בדלא א"ל מעכשיו עסקינן ומש"ה דוקא כשא"ל אם לא באתי קודם הפסח אבל בדאמר ליה מעכשיו אפילו כשקבע לו זמן אחר הפסח מותר גם הרא"ש כתב על סברת הרמב"ם שהיא כסברת ה"ר אפרים ולא נהירא לי דהא אמרינן לעיל אליבא דאביי אא"ב למפרע הוא גובה מש"ה מותר בהנאה דברשות עכו"ם קאי אלמא אע"ג דבבית ישראל קאי אלא שאין האחריות על ישראל אמרינן כיון דלמפרע הוא גובה חזינן כאילו כבר קודם הפסח היה ברשות עכו"ם וכ"ש לרבא דא"ל קני לך מעכשיו דאישתכח דלמפרע הי' קנוי קנין גמור לעכו"ם וכ"כ הראב"ד ז"ל דאם הגיע זמנו קודם הפסח אפי' לא אמר מעכשיו קנאו שאין דין אסמכתא לעכו"ם וכ"כ בעל העיטור וברייתא דקתני קודם הפסח אאמר לו קאי אבל זמן הפרעון היה אחר הפסח ואחר הפסח דמתני' היינו זמן הפרעון עכ"ל. וה"ה כתב דעת הראב"ד שיש אסמכת' במשכון כמ"ש בפי"א מהלכות מכירה אלא שבעכו"ם קונה ואין בו דין אסמכתא ודעת רבינו בפ"ה שאין דין אסמכת' במשכון אבל עכו"ם מישראל אינו קונה וכן הוא בגמ' דלכ"ע קלישא קניית עכו"ם מישראל ודעת רוב האחרונים כדברי הראב"ד בחלק הראשון דכל שא"ל מעכשיו אפילו הגיע זמן אחר הפסח מותר וכ"נ מדברי ההלכות שהכל תלוי במעכשיו וכ"כ מדברי הרי"ץ בן גיאות וזה עיקר וכ"כ בעל העיטור עכ"ל: