בית יוסף, אורח חיים מז:ז
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 47:7
Open in the reader →1ואם ישן כתב א"א ז"ל בתשובה שאף ביום אם ישן שינת קבע וכו' גם בפסקים כתב כן וכמו שכתבתי בסמוך אלא מפני שסוף דברי התשובה לא כתב בפסקים כתב רבינו כל הדברים בשם התשובה: וכתוב בהגהות מיימון פ"ז מהל' תפלה בשם רבינו שמחה ששינה ומרחץ מפסיקים ואם בא ללמוד אחריהם צריך לברך שהן היסח דעת כי א"א לו ללמוד כשהוא ישן או במרחץ או בבית הכסא מיהו הר"ם כתב שלא היה רגיל לחזור ולברך אלא אחר הפסק של שינת קבע לפי שאינו מסיח דעתו מללמוד אפילו בהפסק מרחץ ובית הכסא עכ"ל והאגור כתב טעם אחר לפי שאף כשהוא נפנה צריך ליזהר בדינים כמו בגילוי טפח וכיצד יקנח: (ב"ה) וכן נהגו שלא לחזור ולברך אחר מרחץ ובית הכסא: וכתב עוד האגור שאביו ז"ל הנהיג שלא לברך ביום אפילו אחר שינת קבע וכן ראוי לעשות כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת ה"ז לא הפסיד כי הברכות אינן מעכבות עכ"ל. ויש לתמוה דהא בין להרא"ש בין לרבינו שמחה בין להר"ם שינה הוי הפסק ולא חזינן מאן דפליג עלייהו וא"כ היאך הנהיג האב דלא כמאן והבן יפה מכח האב משום דיש מחלוקת בדבר ואנן לא אשכחן מאן דפליג בהא ואפשר שטעמם משום דלר"ת אפילו שינת כל הלילה לא הוי הפסק כמו שאכתוב בסמוך ואע"פ שאין הלכה כמותו מפני שכל הפוסקים חולקים עליו היינו בשינת לילה אבל בשינת יום מיהו יש לחוש לדבריו וכן נוהגים העולם שלא לברך ביום אפילו אחר שינת קבע: