בית יוסף, אורח חיים לג:ה
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 533:5
Open in the reader →1ומ"ש רבי' אבל אם הוא דבר שאינו נמצא אחר המועד מותר לקנותו ולכבשו נראה שלמדו מדין השיירות שמותר לקנות מהן לפי שהוא דבר שאינו מצוי תמיד וכמו שיתבאר סימן תקל"ט וגם מדין מי שצריך לקנות יין בעת בציר לצורך שתייה כל השנה ואם יעבור המועד לא ימצא כמו שמצא עכשיו שנתבאר בסי' ההוא שמותר לקנותו: ציידי חיה ועוף צדין בצנעא וכו' משנה בספ"ב דמ"ק (יג:) הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעא לצורך המועד ופירש"י והדשושות. שדשין וכותשין חטין לדייסא: והגרוסות. שטוחנין פולין לגריסין: בצנעא. שמא יאמר זה שלא לצורך המועד וז"ל הרמב"ם כל מלאכות לצורך המועד כשעושין אותן אומניהן עושין בצנעא כיצד הציידין והטוחנין והבוצרין למכור בשוק הרי אלו עושין בצנעה לצורך המועד וכתב ה"ה וז"ל כתב רבינו כשעושין אותן אומניהן לפי שא"צ לעשותן בצנעא אלא האומנין שעושין מלאכות לרבים וכ"כ הרמב"ן ועיקר עכ"ל והטעם מפני שהן צריכין לעשות הרבה ביחד ונראה כאילו עושין אותן לצורך חול: כתב המרדכי ציידי דגים שהדבר ניכר שהוא לצורך המועד היה נראה להתיר אף בפרהסיא מדאמרינן בפ"ק שרא למיזל ולמיצד משמע בפרהסיא ויש לדמותו לתבלין שניכר שהוא לצורך המועד ושרי בגמ' עכ"ל: כתוב בתה"ד סי' קנ"ג היתר פשוט דחולבין הבהמות בח"מ אפי' ע"י ישראל ונראה דאפי' שלא לצורך המועד קאמר משום דהוי דבר האבד: