בית יוסף, אורח חיים ל:ז
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 630:7
Open in the reader →1ואם השתים כהלכתן וטפח בשלישית אפילו יש בשתי המחיצות פתחים הרבה וכו' כשירה ובלבד שלא יהא בהם פרצה יתירה על י' אמות וכו' בפ"ק דסוכה (ז.) תניא דופן סוכה כדופן שבת ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג"ט ויתירה שבת על סוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ משא"כ בסוכה ופירש"י דופן סוכה כדופן שבת. כל צדי דפנות שהתירו חכמים לשבת כגון מחיצה של שתי בלא ערב כדאמרי' בעירובין (טו:) מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג"ט ואע"פ שרחב קנה אינה אלא מלא אצבע ויש בין קנה לחבירו ג"ט חסר משהו ואיכא פרוץ מרובה על העומד ש"ד דאמרי' לבוד והו"ל כאילו עומד או של ערב בלא שתי כדתנן התם מקיפין ג' חבלים הוי היקף נמי לדופן סוכה ובלבד שיהא זהיר שלא יהא בין קנה לחבירו ג"ט כשהוא מקיף כי היכי דאמרינן לענין שבת דא"כ נפק ליה מתורת לבוד ודוקא במקומות הרבה דהו"ל פרוץ מרובה על העומד אבל מקום א' או ב' מקומות הו"ל כפתחים: שהשבת אינה ניתרת. אם יש בה פתחים הרבה שאין בהם צורת הפתח ורבים על העומד ומבטלי ליה לעומד משא"כ בסוכה דסגיא לה בשתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח ואפי' היו לה פתחים בב' הדפנות א' או ב' דכי מצרפת להו בהדי שתים הפרוצות הו"ל פרוץ מרובה שרי וז"ל הרא"ש יתירה שבת על הסוכה שהסוכה ניתרת בטפח ושבת אינה ניתרת אלא בעומד מרובה על הפרוץ אם היה בהיקף פתחים שאין בהם צו"ה מצטרפין עם הפרוץ לבטל העומד משא"כ בסוכה דהא סגי לה בשתים כהלכתן וכו' ואפי' יש בדפנות פתחים הרבה ואין להם צורת הפתח. והרמב"ם כתב ובלבד שלא יהא שם פתח יותר על עשר אבל אם היה שם פתח ימר על עשר אע"פ שיש לו צורת פתח צריך שלא יהא פרוץ מרובה על העומד וכ"כ בספר המצות ודברי תימא הן דהא תנן ואם יש לו צורת פתח אינו צריך למעט ואין הלכה כרב דאמר (עירובין יא.) אתנייה צריך למעט ואין חילוק בצורת הפתח בין י' ליותר מי' עכ"ל. ומהרא"מ ז"ל תירץ דל"ק דמנ"ל לומר דאין חילוק בצורת פתח בין עשר ליותר מעשר עד שיוצא מזה שמאחר שבפחות מעשר כשירה לגבי סוכה ואפי' בפרוץ מרובה על העומד הה"נ ביתרות מי' שיש בהן צורת פתח כשירה אפי' בפרוץ מרובה על העומד דלמא הא דמתיר במתני' היתר מי' בצורת פתח כמו הפחותה מעשר לא לכל מילי השוה אותן אלא לענין שאינה מפסדת המחיצה בלבד שכמו שהפחותה מי' אינו חשוב פרצה להפסיד את המחיצה כך היתירה מי' אם יש בה צורת פתח אינה חשובה פרצה להפסיד את המחיצה אבל לענין פרוץ מרובה על העומד דוקא בפחות מי' כשירה אבל ביתר מי' בצורת פתח אינה כשירה אלא כשהעומד מרובה על הפרוץ: וה"ה כתב בהלכות סוכה שדעת הרמב"ם לפרש הא דתניא יתירה שבת על הסוכה שהשבת אינה ניתרת אלא בעומד משא"כ בסוכה היינו דוקא ברוח שלישית דדי בסוכה במחיצה טפח או בפס ד' כפי מה שנתבאר אבל בשתים הרי דינה כדין שבת ובפי"ו מה"ש כ' שדע' הרמב"ם הוא שיתר מי' עם צורת פתח כי' בלא צורת פתח מה י' בלא צורת פתח פרוץ מרובה על העומד לא אף יתר מי' בצורת פתח פרוץ מרובה על העומד לא ובפרצה עשר ויש לה צורת פתח אפשר שהוא ז"ל יודה שאפי' פרוץ מרובה על העומד כשר הוא וכן הכשיר הוא ז"ל גבי סוכה ואולי שהוא מחלק בין סוכה לשבת בענין זה ומפרש ההיא ברייתא דסוכה כפשטה וכבר כתבתי שם עכ"ל: ומ"ש בהלכות סוכה שהרמב"ם מפרש דההיא ברייתא ברוח שלישית דוקא איירי אבל בשתים הרי דינה כדין שבת קשה בעיני דא"כ לא היה צריך הרמב"ם לכתבה שהרי כבר כתב דיני דופן שלישית באותו פרק ונראה דה"ק ה"ה שלא הכשירו בפרוץ מרובה על העומד אלא בדופן שלישית דוקא שכן מצינו שהקילו בה ואמרו דסגי בה בטפח שוחק או בפס ד' והלכך הקילו בה נמי היכא שדופן ג' היא ע"פ כולה אלא שפרוץ מרובה על העומד אבל בב' דפנות הנשארים דינם כדין שבת: ורבינו ירוחם כתב על הברייתא הנזכר נראה לפי פירש"י דבסוכה כשרה אפילו אין בעומד הכשר סוכה כלומר כשתצרף כל העומד שלא יהיה ז"ט שהוא הכשר סוכה וכ"נ דעת הרא"ש ויש מי שפירש כי דוקא בסוכה גדולה הכשירו פרוץ מרובה על העומד דכי מצטרפת כל העומד יש בו הכשר סוכה אפי' מפוזר כאן וכאן ואינו מחובר יחד אבל סוכה שעשאה כולה פתחים בענין שאם תצרף כל העומד אין בעומד כשיעור סוכה פסולה פי' וכל זה מיירי כשהפתחים אין בהם צורת פתח דאם היה בהם צורת פתח כשירה אפילו בשבת ואפילו לא נשאר שם הכשר סוכה וכן הדין בחלונות הרבה דיש שם היכר מחיצות ומורי ה"ר אברהם ן' אסמעל כתב כי ד' מידות בדופן סוכה פתח לאו כמחיצה דמי והיכא דליכא עומד כשיעור סוכה במקום א' אלא כאן מעט וכאן מעט ופתח מפסיק בין עומד לעומד כשירה כל שיש בעומד כל הדופן כדי שיעור סוכה ואפי' הפתח יתר מי' והיכא דפרוץ מג' ולמעלה בלא צורת פתח מפסיק בין עומד לעומד אם הפרוץ יתר על העומד בטל ליה עומד אם אין בו שיעור סוכה כאחד והיכא דעומד מרובה על הפרוץ אם יש בעומד שבכל הדופן כשיעור סוכה כשירה והיכא דפרוץ פחות מג' אפי' פרוץ מרובה על העומד כשורה ולא עוד אלא שהפרוץ מצטרף לתשלום שיעור סוכה עכ"ל :