בית יוסף, אורח חיים מ:ח
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 640:8
Open in the reader →1וחתן כתב הרמב"ם שהוא פטור כל הז' הוא ושושביניו וכל בני החופה כך מפורש בפ' הישן (סוכה כה:) א"ר אבא בר זבדא חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה מ"ט משום דבעי למיחדי ויאכלו בסוכה וליחדו בסוכה אין שמחה אלא בחופה וליכלו בסוכה וליחדו בחופה אין שמחה אלא במקום סעודה ואף ע"ג דבתר הכי אמרי' א"ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדאי בחופה וכ"ש דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי כלומר מצות סוכה ומצות נישואין איכא למימר דמדת חסידות היתה אבל הרא"ש כתב וז"ל יש פוסקים כר"ז ומביאין ראיה מן הירושלמי ר"י בר מוריין הוה שושבינא דחד בר נש אתא שייל לר"א א"ל דמוך בגו מטולתך רבי מונא הוה שושבינא דרבי יעקב ואתא שייל לר' א"ל דמוך בגו מטולתך אבל הרי"ף לא הביא דברי ר' אבא ונראה שיש לעשות כעובדא דירושלמי וכ"כ בעל העיטור עכ"ל: ובתר הכי אהא דת"ר הוא ושושביניו וכל בני החופה פטורין מן התפלה ומן התפילין וחייבין בק"ש משום ר' שילא אמרו החתן פטור והשושבינין וכל בני החופה חייבין כתב הני תנאי אית להו דהעוסק במצוה פטור מן המצוה אלא ת"ק מחייב להו בק"ש משום דעיקר כוונת קריאה הוא בפסוק ראשון ובקל יכול לכוין וליישב דעתו בפסוק ראשון ורבי שילא סבר דחתן א"א לו לכוין דעתו כלל. ר' שילא לא קאמר דשושבינים ובני חופה חייבין אלא בק"ש אבל בתפלה ותפילין מודה דפטורין ולא משום דעסקי במצוה נינהו דא"כ אפילו בק"ש נמי נפטרו א"ו לא מיקרו עוסקים במצוה והא דפטירי מתפלה לפי שמתוך שמחתן א"א להם לכוין להתפלל משום דשכיח בחופה שמחה וקלות ראש והא דפטירי מסוכה משום דאי לא חדו בהדי חתן מצטערין היו והלכה כר' שילא דחתן פטור מק"ש עכ"ל ודבר פשוט הוא שמ"ש והא דפטירי מסוכה משום דאי לא חדו בהדי חתן וכו' לדברי הפוסקים כר' אבא בר זבדא דפטר להו קאמר דאילו לדידיה הרי כתב שיש לעשות כעובדי דירושל' דמחייב לשושבינים בסוכה ומשמע דה"ה לחתן וכדר' זירא וכיון שכן לא הו"ל לרבינו להביא מ"ש הרא"ש דשושבינין לא מיקרי עוסקין במצוה דהא כיון דפסק הרא"ש דחתן גופיה חייב בסוכה אע"ג דודאי עוסק במצוה הוא כי הוי שושבינין נמי עוסקין במצוה הוו מחייבי וא"ל דכתב כן לפרש דעת הרמב"ם דפטר לשושבינין דלאו משום דהן עוסקין במצוה פטור להו אלא משום דאי לא חדו בהדי חתן מצטערין היו וכדכתב הרא"ש אך העיקר חסר מן הספר דהו"ל לסיומי דמה שפוטר הרמב"ם מן הסוכה משום דאי לא חדו בהדי חתן מצטערין היו: כתב מהר"י קולון בשורש קע"ט על ברית מילה שאירע בתוך חג הסוכות יש שהיו רוצים לדמות האכילה שעושים מפירות אצל היולדת לסעודת חתן שהותרה חוץ לסוכה לע"ד אין נראה לדמותו ורואה אני דעת האומר דשאני התם שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכ"מ אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא ומ"מ לענין אכילת פירות בעלמא כמו שרגילין לעשות נלע"ד דהמיקל לא הפסיד מאחר שגם בלא שום צד מצוה אין חיוב בפירות אם לא הרוצה להחמיר ועל דברי האומר להחמיר בסעודה זו מפני שאנו קובעין עליה קשה לי שהרי כתב המרדכי וכו':