בית יוסף, אורח חיים מה:יב
בית יוסף · Beit Yosef, Orach Chayim 645:12
Open in the reader →1נחלקה התיומת פסול (שם) בעיא דאיפשטא וכבר כתב רבינו דברי המפרשים בזה ואע"פ שלא נתבאר בדברי הרי"ף והרמב"ם שיעור העלים שתחלק התיומת בהם ויפסל הלולב כבר כתב ה"ה שפיסול זה אינו אלא ברוב העלין ולא במיעוטן וגם הרא"ש כתב על פי' הרי"ף וברוב עליו מיירי והאי נחלקה הוא ברוב כל עלה ועלה וכ"ה דעת רבינו והתוספות כתבו בהגוזל קמא (צו.) מצא ר"י בתשובת הגאונים אותו הוצא העליון בראש הלולב שאין הוצא למעלה ממנה והוא כשני הוצין דבוקים זה בזה ונקראין תיומת וכ"מ מתוך ה"ג שרוצים לפרש כן ולדבריהם לא ימצא לולב כשר כי בטורח נמצאים אותם שיש להם תיומת כזה אפילו אחד בת"ק וי"ל שאף לדבריהם אין פסול אלא שהיה מתחלה כענין זה ונחלק שנשתנה מברייתו ובקונדרי' פי' נחלקה התיומת שני עלים עליונים וכו' מתוך פירושו משמע שנחלק' השדרה כ"כ שנראים העלים העליונים חלוקים ומפוזרי' זה מזה ועוד אור"י די"מ שכל עלי הלולב כפולים כל א' לשנים ויש בראש הלולב בסוף השדרה שני עלין היוצאין ממנה שכל א' כפול לשנים כשאר עלי הלולב ואותן שני עלין היוצאים מראש השדרא נקראין תיומת ואהנהו בעי נחלקה התיומת מהו אם נחלקו זה מזה דהיינו קצת מהשדרה ומיהו אין רוב הלולבים נמצאים בענין זה ומ"מ י"ל דאי משתכח כה"ג תיומת ונחלקה מהו עכ"ל ונראה דמיירי בלולבים שהם כלים באמצע בשני עלים שכל עלה מהם כפול כדרך שאר עלין שבלולב והם נקראים הוצים ולפי מה שמצא ר"י בתשובת הגאונים צריך ששני הוצין אלו יהיו דבוקים ממש בלי שום פירוד כאילו הם גוף אחד וזה דבר שאינו נמצא בארצם אבל אצלנו נמצא הרבה פעמים כמין דבר אדום בלולב מצד פניו שהוא מחבר שני הוצים אלו ונראה כל ראש הלולב כאילו הוא עץ בלי שום פירוד ולפי' האחרון שכתב ר"י א"צ ששני הוצין אלו יהו דבוקים זה בזה כאילו הם גוף א' אבל צריך שיהו סמוכים זה לזה כמשפט' שהם נראים כשנים אלא שאין ביניהם חילוק כלל אבל אם נחלק הוצא זה מחבירו דהיינו ע"י שנתחלק קצת מהשדרה פסול ומיהו בחילוק מועט שתחלק השדרה מיפסל ודלא כרש"י דמצריך שתחלק השדרה כ"כ שנראים העלים העליוניה חלוקין ומפוזרים זה מזה לגמרי ומ"ש אין רוב הלולבים נמצאים בענין זה היינו לומר דהרבה לולבים אינם כלים באמצע בשני הוצים אלא בהוצא אחת לבד וקשיא להו דבעי בדבר שאין רוב הלולבים נמצאים באותן ענין להיותם כלים באמצע בשני הוצים וניחא להו דאע"פ שרוב לולבים אינם נמצאים בענין זה בעי להנך דמשתכחי והרא"ש כתב בפרק לולב הגזול מה שמצא ר"י בתשובת הגאונים וכתב ג"כ פרש"י ופי' הרי"ף והרמב"ם ולא הכריע וה"ה כתב יש מי שפירש נחלקה התיומת פסולה העלה העליון שבכולן וכבר הכריע הרמב"ם מן הירושלמי כפי' ההלכות ורבינו ואף לדברי אותם מפרשים אין הפיסול אלא ברוב העלה ולא במיעוטו עכ"ל: